הדיירים, זוג בשנות ה-40 לחייהם ושני ילדיהם המתבגרים, גרו באחת מערי המרכז ובנו את הבית במקביל. ממש באותו רחוב יש לבעלת הבית סטודיו לשמלות כלה וערב. למעשה, היא שם דבר בתחומה ומכל הארץ מגיעים אליה, כך שבתוך הווילה גם ממוקם הסטודיו שלה, שם היא עובדת לצד בעלה.

בני הזוג הגיעו למעצבת רונית טל לאחר שהתאכזבו מאדריכל אחר.  זהו בית דו משפחתי היושב על מגרש של 370 מ"ר ובו קיר חלוקה, שבמסגרתו החליטה המעצבת להרחיק את  חלל המדרגות הכפול מן הקיר, ובכך יצרה מרחק של כמטר מהשכן. כך היא אף יצרה תחושה של בית בפני עצמו ולא בית דו משפחתי. היא אף הטמיעה במרחב תאורה מינימליסטית ומרומזת, באופן שבו העוברים והשבים שעוברים בין הבתים, אינם מבינים כיצד הוא נראה יותר גדול.

סאן רוף המצוי מעל חלל המדרגות ומעל המטבח, שוטף את הבית באור טבעי ונותן תחושה של מרחב. זהו בית לא סטנדרטי, עם חלל מפתיע ועוצמתי, שנותן תחושה של גודל. 

"טריק" נוסף שיישמה טל מכניס את החוץ פנימה: החזית אינטימית ושקטה, ובעת הכניסה לתוך הבית  מתגלה הבריכה בזכות ויטרינה בסלון שמשקיפה החוצה, מתחילת המגרש ועד סופו. באופן זה, שכבות-שכבות של נוף מתגלות לעין.

קומת הכניסה מאכלסת מבואה, שירותי אורחים, ארון מעילים, סלון, מטבח, חדר מדרגות ויחידת מתבגר, שבה מקלחת, שירותים ומרפסת. כאמור, מכאן גם ישנה גישה טבעית אל הגינה והבריכה.

בקומה השנייה ממוקמת סוויטת הורים ענקית עם מרפסת אישית. מצד אחד, המרפסת צופה החוצה, לעבר הבריכה, ומצדה השני – אל החלל הכפול של המטבח והמדרגות. עוד בקומה זו נמצא חדר שירות רחב ידיים עם מרפסת שירות ענקית וסוויטה של הבת הכוללת מרפסת. חדר השירות והארונות מפריד בין החללים, כך שנוצרת אינטימיות מלאה.
בשירותי אורחים הגדולים, הכיור ממוקם מבחוץ ובכל מהווה מוקד עיצובי ייחודי. באותו הקיר של ארון המעילים, עיבתה רונית טל את הקיר ב-35 ס"מ ושם ממוקמות כל המערכות - מהקמין ועד מסך הטלוויזיה. זהו למעשה ניצול 
מרבי של הקיר, הכולל גם מקומות אחסון רבים.