דירת היוקרה ממוקמת בקומה ה-11 של בניין מדורג בן 18 קומות, והיא למעשה שילוב בין דירת גן ופנטהאוז מכיוון שהקומות מעליה בנויות בנסיגה ולכן היא נהנית מתצפית פתוחה גם לשמים.  "הרעיון היה ליצור מיסוך שיטשטש ויסתיר את השכנים בקומות הגבוהות יותר מכיוון שהם צופים לגינה", מסביר דוד. "הצלחנו ליצור ריאה ירוקה ומוארת בלב העיר שיש לה יציאה מאגף ההורים ומהסלון. היא כוללת שולחן אוכל מרווח ומטבח חוץ מאלומיניום שנאמן לשפה האדריכלית של הגן. בסמוך למטבח החוץ שתלנו שלל צמחי תבלין לבקשת בעלת הבית. בנוסף יש במרפסת סלון חיצוני שצופה לנוף שבסמוך לו עליה לגן פנימי מוגבה שנוצר בגג וכולל שביל הליכה עם אבני מדרך שעובר בתוך הצמחייה ונותן תחושה של טיול בטבע".
ובחזרה לדירות במידות סטנדרטיות - בימים שבהם מספר הפונקציות בתוך הבית הולך וגדל אבל המטראז' נשאר בעינו, אם לא קטן, בוחרים ישראלים רבים להוציא החוצה פונקציות שנחשבו כ-MUST בבית עצמו, מתוך הכרות עם אורחות חייהם. כך למשל פינות האוכל הביתיות שמחד תופסות הרבה מקום ומאידך השימוש בהן הולך ופוחת, ובוודאי שלא על בסיס יום-יומי.
דירת הלופט שתכננה מעצבת הפנים מיטל צימבר היא דוגמה טובה לכך: "התכנון המקורי שהציע הקבלן כלל מרחב ציבורי סטנדרטי בקומת הכניסה ובו מטבח, פינת אוכל וסלון וכן חדר שינה בעוד שחדר השינה של בני הזוג תוכנן למעלה. בתכנון החדש בחרנו להפריד בינם לבין הילדים וליצור עבורם סוויטה בקומה הראשונה ולטובת העניין החלטנו לוותר על פינת אוכל בתוך הבית וכן צמצמנו את שטח המטבח המקורי", מסבירה המעצבת. 
"עתה, פינת האוכל ממוקמת במרפסת רחבת הידיים הפונה לנוף פתוח, שדות וכן בניינים מרוחקים, מה שמאפשר לאוויר צח לזרום לעברה והופך את המרחב לאזור אירוח אולטימטיבי לאורך כל השנה. פינת האוכל עצמה נוחה, רחבה ומפנקת, בגמר בטון. מעברה האחד ספסל ומצידה השני כיסאות. כך יצרנו מראה קליל ולא רגולרי. פרט לה מצוי במרפסת אזור ברבקיו. בחרנו להשתמש בה באדניות גיאומטריות מודרניות כך שאת הצמחים בהן ניתן יהיה לתחזק בקלות ולהותיר את הנוף פתוח", היא מסכמת.