סיפור אישי על השראה וגילוי

מהפתק על הקיר בירושלים ועד קירות הארט אקספו בניו יורק: בעלה אמר שחבל לה על הזמן, אך תמי גוטמן לא ויתרה על תחושת הלב שלה, והפכה לציירת מצליחה, שיצירותיה מרתקות לא פחות מסיפורה האישי

עד גיל 47, תמי גוטמן כלל לא ידעה שכשרון הציור חבוי בה. היא אמנם אהבה אמנות כל חייה, למדה תולדות האמנות, אך מעולם לא עסקה בציור. ואז, פתק קטן על הקיר במכון לציפורניים בירושלים, של צייר אנונימי, הוביל אותה ללמוד ציור בצבעי שמן. וברגע שהחלה לצייר, היא כבר לא יכלה להפסיק, וציירה עד השעות הקטנות של הלילה.


באותו הזמן היא עבדה כמורה לערבית בתיכון ירושלמי, ריכזה את המקצוע והכינה לבגרויות. לדבריה, בעלה, עו"ד חיליק גוטמן, טען כי חבל על זמנה והאנרגיות שלה. הוא עצמו עסוק מאוד בקריירה מקצועית, ציבורית, פוליטית ותקשורתית. הרבה שעות מחוץ לבית. בביתם ארבעה בנים, שניים תאומים, כך שסדר היום שלה מאוד עמוס. עיקר נטל גידול הילדים היה עליה, ואפשר היה להבין את דאגתו. אך היא לא ויתרה על הציור, גם אם הדבר בא על חשבון שעות שינה. היא ידעה שהציור הוא למען הנשמה שלה, סוג של מפלט מהעבודה השגרתית היומיומית. כשרון הציור פרץ בבת אחת, כאילו מסך ירד מעל גופה.

עוד היא מוסיפה כי לא היה לה מורה, והכל עשתה מתוך ניסוי וטעייה. ציור אחד יכול היה להימשך חודש או חודשיים. הכל נעשה ביסודיות, בהשקעה רבה ובהרבה הנאה מהגילוי ומהתוצאה. ביוני 1999, שנתיים לאחר שהחלה לצייר, אישרו לה תערוכת יחיד בתיאטרון ירושלים, מקום נחשב עם חשיפה גדולה. זו היתה הפתעה גמורה בשבילה. כדי להכין את התערוכה היא עזבה את עבודת ההוראה לאחר 25 שנה, והתמסרה לחלוטין לפרויקט זה, שנמשך שנה. ואת הכל הכינה ללא מורה וללא הדרכה. 


התערוכה זכתה להצלחה ענקית, וכל הציורים בתערוכה נמכרו: 25 במספר. בנוסף, היתה לה תהודה רבה בעיתונות. הכותרת היתה: "הניצחון הקטן של האישה". רק אז, הודה בעלה שהמציאות טפחה על פניו, והוא הפך להיות אוהד נלהב שלה. באותו זמן היא התקבלה לאגודת האומנים והפסלים בירושלים.

תערוכה זו היתה תחילתה של קריירה מצליחה שנמשכת כבר 25 שנה. במהלכה קיימה תערוכות יחיד ברחבי הארץ, ומשם פרצה לחו"ל - ללונדון, וינה, מוסקבה, לארט אקספו בניו יורק ולארט בזל במיאמי.


בתחילת דרכה, לאחר ביקור בתערוכה של הצייר המפורסם אדגר דגה בגלריה הלאומית בלונדון,  ראתה תמי גוטמן את ציורי הרקדניות בפסטל, עברה שם חוויה מיוחדת, והחליטה לקנות גירי פסטל ונייר שחור ולצייר חפצים שנמצאים בסביבתה הביתית. הסגנון היה מאוד ריאליסטי ומוקפד.
את ציורי הטבע הדומם בפסטל הציגה בתערוכה הראשונה שלה.
עשר שנים לאחר מכן, בעקבות טיול ספונטני להודו, מצאה בשוק חותמות מעץ, והתחילה לצייר בהשפעת הודו בסגנון שונה, משוחרר מאוד, צבעוני  ונועז יותר. היא שילבה בין חותמות העץ לבין צבע אקריליק וגירי הפסטל. היא ציירה נשים בסארי בגירי פסטל על החותמות. כולן מאחור ללא פנים, ללא אישיות, ללא זהות, שקופות, מרחפות ונשאבות לתוך מעגלי החיים שנקבעו להן על ידי המסורת, התרבות והאמונה. היא הרגישה הזדהות גדולה עם הנשים ההודיות, וזה התחבר למצב הנפשי שלה באותה תקופה. לתערוכה של הציורים ההודיים היא קראה "יש אשה מתחת לסארי!". או במילים פשוטות, שימו לב: יש בן אדם מתחת לבגד, עם מאוויים ורצונות.


הציור הגיע בדיוק בזמן הבשל והמתאים. הוא שמש כלי משוכלל להביע את התחושות והרגשות.
הוא העצים את הביטחון העצמי שלה כאשה וכאדם יוצר. וככל שגבר הביטחון העצמי, היא פנתה לסגנון אחר ולנושאים אחרים.

בתעוזה רבה היא התחילה לצייר את הנשים היפות. הן מופיעות בחזית מלפנים, בכל הדרן ויופיין. הן אייקון היופי - מפורסמות בכל העולם. והיא העצימה אותן בהוספת האסוציאציה שהן מעוררות בה ברקע. כך למשל, ליז טיילור עם הטווס, בריג'יט בארדו עם הגברברים סביבה, מרלין מונרו עם כוכבי הדגל האמריקאי, אנג'לינה ג'ולי עם החסידה ברקע ואחרות. את הנשים היפות הציגה בתערוכה רבת משתתפים בנווה צדק, וגם בניו יורק בארט אקספו ובמיאמי בבזל ארט. בהמשך היא פנתה לצייר באקריליק, בסגנון פופ ארט, אישים ישראלים כמו בן גוריון, דיין ורבין. לשיא הביטחון שלה היא הגיעה דווקא בתקופת הקורונה, בעת שפנתה לסגנון מופשט צורני והביעה בציורים את התחושות בתקופת הסגרים.

 
לאחרונה יצאה תמי גוטמן בהרצאה ובמצגת המתארות את הסיפור האישי שלה, סיפור אופטימי עם השראה והעצמה אישית. עבורה, המסר הוא שלכל אדם יש כשרון מסוים. "הוא רק צריך למצוא אותו ולממש אותו", היא אומרת. "לא מספיק הכישרון, צריך גם התמדה, השקעה, דבקות במטרה, אמונה בעצמך והרבה תעוזה. כל קושי שמתגברים עליו, מקפיץ אותך קדימה. כל הזדמנות שמגיעה, יש לתפוס אותה בשתי ידיים. לא לפחד לנסות - פשוט להעז. לא צריך לתכנן יותר מדי, הדרך יותר חכמה מההולך בה". וכך, גוטמן מצאה את הכישרון שהיה חבוי בה, ומימשה אותו בגדול. ליצירת קשר עם האמנית במייל: gutmantami@gmail.com