בין הים לעיר

הקונספט לעיצוב מסעדה תל אביבית זו נבע מהמפגש בין ניגודים: בין הטבע הרך לבטון הבנייה הנוקשה, בין השקט המבורך של הים לבין רעש החיים של העיר, בין תל אביב לעולם החיצון.

עיצוב פנים איילת זיו | צילום שי אפשטיין

"עיצוב מסעדת 'הולה' היה מסע, כזה שלוקח אותך למקום בלתי צפוי, עם חששות בהתחלה והרבה סיפוק בסופו". כך מספרת מעצבת הפנים איילת זיו, שהוזמנה לתכנן את המסעדה התל אביבית.
"כמעצבת עמד בפני אתגר, לא היה זה לוח חלק, 'טאבולה ראסה', שכן החלל תפקד כמסעדה אהובה ומעוצבת, ואף מאוד חששתי לשנות מסעדה שכזאת.  אך ברגע הראשון שנכנסתי למקום, צופה במסעדה שעמדה שם כ'טיטאניק', כאילו הזמן עצר לו מלכת, בלט לו דבר אחד חשוב בעיני, לאורך 25 מטרים של חלונות הענק של המסעדה: המפגש המרגש בין הים והעיר".
לדבריה, היה זה מפגש בין הטבע הרך לבטון הבניה הנוקשה, בין השקט המבורך של הים לבין רעש החיים של העיר, בין תל אביב לעולם החיצון.  "וכך פתאום, כל חששותיי נעלמו מאחר ונוצר לו הקונספט, אשר נבע מהמפגש בין הניגודים. קונספט שילווה אותי ויסייע לי, כמעצבת, לאורך כל בחירה והתלבטות בפרויקט".
 

חלל המסעדה הענק והפתוח, ששטחו כ-300 מ"ר, חולק לחלל כללי, חדר פרטי ומסעדת בר בשם "ברולה". החלל הגדול, שלפני כן עוצב כמקשה אחת, עמוס בכיסאות ובשולחנות תואמים, "הפך את עורו" והציג חלל לא סטנדרטי, המבטא את הלך הרוח של "הולה": מצד אחד חלל תל אביבי-אורבני גדול, ומצד שני, חלל חמים ונעים, אשר מחולק לפינות אינטימיות. 
החלוקה לפינות אינטימיות נעשתה בכמה דרכים. ראשית, בעזרת שני תאי ישיבה (Booths) ענקיים, אשר תוחמים את כל המקום. בנוסף, שימוש בכ-7 מערכות ישיבה שונות, בגבהים שונים ובחומרים שונים, אשר מסמנים כל אזור ומבדילים אותו מאזור אחר. מאחר שכל החלל הינו פתוח, הוחלט ליצור בר אינטימי חבוי כפינה סודית ומאפשר ניתוק מהחלל הכללי. 
כאמור, "הולה" הינה חלל שעוטף את הנוכחים, אבל עם זאת, הוא מפנה את המבט ואת הפוקוס לחוף הים המרהיב, הנשקף מחלונות המסעדה. צורת הישיבה תוכננה על-מנת שכמות מרבית של סועדים, יוכלו לראות את הים. הדבר בא לידי ביטוי הן בסידור הישיבה שמשמש כחץ לכיוון הים, והן בישיבה גבוהה, אשר הופכת בהדרגה לנמוכה, ככל שמתקרבים לחלונות, בכדי לא להסתיר את הנוף. וכך, אם בעבר רק כמחצית מהסועדים ישבו עם הפנים אל הים, עתה רוב הסועדים צופים אל הים.

גם בחירת הריצוף, פרקט "פישבון", נעשתה תוך מחשבה של יצירת חץ, המפנה את העין למקום ההתרחשות. חצים נוספים המפנים אל הים, שובצו בתוך חלק מהשולחנות, בפלטות מתכת פליז. 
 

העיצוב כולל חומרים ניגודיים, כמו עץ ברצפה הכללית ובנגרות לאורך כל המסעדה. ברזל במחיצות, בריהוט ובאלמנטים בבר ובד קטיפה כחול ורך בכורסאות. החומרים הניגודיים מחזקים את הקונספט של ה"ג'ונגל האורבני" והרעיון הקולינארי של מוצרים איכותיים, במנות יומיומיות. 
ברחבי החלל חוזרים על עצמם מוטיבים מברזל, בעלי תבנית גרפית של חיתוכים, בהשראת צורת סככות הצל, המפוזרות על חוף הים הנשקף מהחלונות. 
"לקראת סיום השיפוץ, נמצאו צלחות מתכת, אשר שמשו את המסעדה בגלגולה הקודם. החלטתי ליצור מהם גופי תאורה דקורטיביים הן בקיר כיצירת אמנות והן בתקרה לשימוש פרקטי. משהו שמסמל את החדש והישן ומתחבר לנושא שמאוד יקר לליבי – מיחזור".