חלל המסעדה הענק והפתוח, ששטחו כ-300 מ"ר, חולק לחלל כללי, חדר פרטי ומסעדת בר בשם "ברולה". החלל הגדול, שלפני כן עוצב כמקשה אחת, עמוס בכיסאות ובשולחנות תואמים, "הפך את עורו" והציג חלל לא סטנדרטי, המבטא את הלך הרוח של "הולה": מצד אחד חלל תל אביבי-אורבני גדול, ומצד שני, חלל חמים ונעים, אשר מחולק לפינות אינטימיות. 
החלוקה לפינות אינטימיות נעשתה בכמה דרכים. ראשית, בעזרת שני תאי ישיבה (Booths) ענקיים, אשר תוחמים את כל המקום. בנוסף, שימוש בכ-7 מערכות ישיבה שונות, בגבהים שונים ובחומרים שונים, אשר מסמנים כל אזור ומבדילים אותו מאזור אחר. מאחר שכל החלל הינו פתוח, הוחלט ליצור בר אינטימי חבוי כפינה סודית ומאפשר ניתוק מהחלל הכללי. 
כאמור, "הולה" הינה חלל שעוטף את הנוכחים, אבל עם זאת, הוא מפנה את המבט ואת הפוקוס לחוף הים המרהיב, הנשקף מחלונות המסעדה. צורת הישיבה תוכננה על-מנת שכמות מרבית של סועדים, יוכלו לראות את הים. הדבר בא לידי ביטוי הן בסידור הישיבה שמשמש כחץ לכיוון הים, והן בישיבה גבוהה, אשר הופכת בהדרגה לנמוכה, ככל שמתקרבים לחלונות, בכדי לא להסתיר את הנוף. וכך, אם בעבר רק כמחצית מהסועדים ישבו עם הפנים אל הים, עתה רוב הסועדים צופים אל הים.

גם בחירת הריצוף, פרקט "פישבון", נעשתה תוך מחשבה של יצירת חץ, המפנה את העין למקום ההתרחשות. חצים נוספים המפנים אל הים, שובצו בתוך חלק מהשולחנות, בפלטות מתכת פליז.