בין אם אנחנו אוהבים אותו ובין אם אנו מתעבים אותו – אין ספק כי הצבע הוורוד מעורר בנו רגשות עזים במיוחד.
אז למרות שצבע זה היה מקושר לעתים עם תום של ילדות קטנות ועם לבושן של רקדניות בלט (לעומת הכחול, המקושר לבנים באופן כה סטריאוטיפי), הרי שכיום = כמו גם בעבר הרחוק יותר - חלה תזוזה בכל מה שקשור לוורוד. כך, הוורוד החל לאטו לחדור אל עולמות תוכן נוספים בתרבות המערבית, כפי שהוא תפס מקום של כבוד במקומות כגון יפן, הודו, מקסיקו ומקומות מסוימים באפריקה.
בהקשר היסטורי, ניתן לומר כי כיום, הוורוד גורם לנו להעריך מחדש את מה שאנו חושבים על מה ש"יפה", “עוצמתי" ואף "קלישאתי".

תערוכה חדשה שנפתחה במכון הטכנולוגי לאופנה בניו יורק (FIT), מציגה את תולדות הוורוד באופנה בשתי וריאציות שונות. הגלריה התעשייתית שבמכון מתמקדת ביופי שמביא עמו הוורוד, באמצעות הצגת 35 פריטים הנחשבים "נשיים". אלו מוצגים באופן כרונולגי, החל מאמצע המאה ה-19. הפריט הנושן ביותר הוא חצאית משנת 1857 המוצגת לצד חליפה גברית משנת 1860. תערוכה זו מתארת את הלכי הרוח הפמיניסטיים באשר לגווני הוורוד השונים והקשרם התרבותי. כך למשך, מעניין לגלות כי בסביבות שנת 1900, הצבע הוורוד-חיוור  סימל עידון אריסטוקרטי נשי, בעוד שכתריסר שנים לאחר מכן, הוורוד-דובדבני ייצג נשיות אקזוטית יותר.
אפילו בשנות העשרים, שהיו כה מפורסמות בחצאיות השחורות, היה מקום ניכר לאופנה בשלל גווני הוורוד.
והיו כמובן שנות החמישים הידועות לשמצה, בהן הלך והתהווה הפער לפיו "הוורוד לבנות, הכחול לבנים". אך למרות זאת, גם בתקופה זו, נולדו לא מעט פריטים ורודים לגברים.