מווילה איטלקית ללופט אורבני

בתקופה קצרה במיוחד הפכה הדירה הישנה בבניין באוהאוס לשימור מתחילת שנות ה-20 ברמת גן, ללופט אורבני מרהיב, באווירה אקלקטית ייחודית מאת: מערכת עיצוב | תכנון ועיצוב: אורון מילשטיין | צילום: דודו אלמישעלי

סמוך לבית השגריר הבריטי ברמת גן, ממוקם בניין באוהאוס המיועד לשימור. הוא נבנה בתחילת המאה ה-20 על ידי משפחת סיניגליה האיטלקית וחולק לשתי וילות נפרדות. לימים חולקו שתי הווילות לארבע דירות, ומחוץ למבנה נבנו שתי יחידות נוספות שכיום משויכות לו. המרפסות המקוריות, שמאפיינות את סגנון הבאוהאוס, נסגרו כדי לנצל את המטראז' ובתצורתו הנוכחית הוא נראה כבית דירות ישראלי טיפוסי.

עם זאת, ברגע שנכנסים לחדר המדרגות, נחשפים לגרם המדרגות המרשים ולמאפיינים מקוריים נוספים. גובהן של הדירות 3.5 מטרים, מאפיין שכמעט ולא קיים בבניה הישראלית המאוחרת יותר. לפני שרכשו בני הזוג את הדירה, התגורר בה עובד של קונסוליית אקוודור. החלוקה הלקויה של חללי הפנים העיבה על הנתונים הטבעיים וחסמה שטחים ניכרים שכיום נהנים מחדירה של אור ואוויר צח.

הבניין ממוקם בחלקו הגבוה של תוואי הרחוב והעובדה שסביבו בנויים בתים נמוכים ומולו ממוקם "גן הקופים" גורמת לתחושה של מגורים בסביבה ירוקה וכפרית.

הדירה מתפרשת על פני 110 מ"ר וכוללת ארבעה חדרים. בבית מתגוררים בני זוג בגילאי ה-30 ושתי בנותיהן הקטנות. בעלי הבית ביקשו לייצר בית פרקטי שאפשר לחיות בו בנוחות, וכזה שיאפשר להם לשמור על סדר גם לצד ילדות קטנות. בני הזוג אפשרו למעצב יד חופשית, אך עם זאת היו שותפים מלאים לתהליך, מה שאפשר שיתוף פעולה פורה לשני הצדדים.

השיפוץ כלל תכנון ועיצוב מחדש של כל הדירה לרבות אינסטלציה, חשמל, מיזוג אוויר, ריצוף ועוד. אחד האתגרים הגדולים מולם עמד המעצב היה להתאים את הדירה מבחינת חלוקה פנימית, היות והחלוקה הקיימת הייתה בעייתית ולא תאמה את צרכי הדיירים. "תנאי השטח אילצו אותנו להתמודד עם עמודים תומכים וקורות אשר הגבילו את תכנון החלל, אך בסופו של יום, דווקא האילוצים הללו הביאו לפתרונות ייחודיים שיוצאים מהקופסה, לשביעות רצונם של בעלי הבית. על מנת להימנע מעמודים נוספים, תוכנן חלל אחד ציבורי אחיד, המאפשר תחושה משפחתית וחמה.

בחירת החומרים בבית משלבת חומרים טבעיים המשרים חמימות, כך לדוגמה חופו כל החללים בפרקט מעץ אלון בדוגמת "פישבון", נבחר פרזול מברזל שחור עבור דלתות הפנים והחלונות, ונעשה שימוש בשיש טבעי מסוג קררה במטבח. בבית שולבו פרטים ייחודיים אשר יוצרים מראה עשיר ומתוחכם, הבולטים שבהם הינם אלמנטים ריבועיים במסגרת פליז במראה אר-דקו, אשר חוזרים בחללי הבית השונים בהתאמה לכל חלל.

אזור הכניסה פתוח ומאפשר מבט אל כל החלל הציבורי. פינת האוכל, הסלון והמטבח כולם פתוחים, מתוך רצון לייצר תחושה מזמינה וחמימה. המטבח תוכנן מתוך מטרה לנצל את מירב הגובה בחלל, 3.5 מטר, גובה אופייני לדירות ישנות. קיר העבודה המרכזי מדמה מסגרת תמונה, אשר תחומה משני צדדיה ע"י מקררים אינטגרליים. במרכז ממוקם משטח עבודה עשוי שיש קררה טבעי, לצד תנור בילט אין וכיריים, במראה רטרו מלא נוכחות. עבור פנים המסגרת תוכנן במיוחד אלמנט מרכזי משיש, אשר ממשיך את משטח העבודה על גבי הקיר האחורי. הקיר מעוטר באריחי שיש בצורת מעוינים בגודל 10/20, אשר נוסרו במיוחד, עם פאזה היקפית מסביב לכל אריח - התוצאה מרשימה וייחודית. אל מול הקיר המרכזי ניצב אי עבודה מרווח, הכולל מדיח ומקום לאחסון יומיומי.

מאחר שבעלי הבית נמצאים בתחילת שנות ה-30 לחייהם, הם ביקשו לשמור על רוח צעירה ולהישאר באותה צורת חיים, ככל שמתאפשר, גם כהורים לבנות קטנות. תחושה זו באה לידי ביטוי באלמנטים שונים בבית, כשאחד הבולטים שבהם הוא בר דקורטיבי במסגרת פליז, שנתלה מעל אי העבודה. הבר מתכתב עם סגנון האר-דקו, נעשה בהזמנה מיוחדת והוא מאפשר תצוגה של אלכוהול ואביזרים משלימים.

מעל פינת האוכל ניצב גוף תאורה יוצא דופן ומרהיב, בעיצובה של איילה צרפתי, אשר נבחר על ידי דיירי הבית, ומתכתב עם שלל יצירות אמנות של אמנים צעירים שאוספת הלקוחה, ותלויים בכל אזורי הבית.

באופן לא אופייני, בבית תוכנן חדר רחצה אחד, לבקשת בעלת הבית אשר העדיפה חדר רחצה אחד גדול ומרווח מאשר שני חדרים קטנים יותר. המקלחון מרווח במיוחד ומחופה ברצפת עץ היוצרת תחושת ספא ביתי יוקרתי, בתוכו מוקם ספסל המאפשר מקלחת מפנקת מחד, וקילוח נוח של הילדות מאידך. קירות חדר הרחצה מחופים קרמיקה צחורה והריצוף משלב פטרן עיגולים בצבעי שחור-לבן. ארון האמבטיה עשוי עץ ומעליו כיור שקוע השומר על מראה נקי. גופי התאורה השקופים מצדי המראה עשויים עבודת יד אמן, ונרכשו בהזמנה מיוחדת.

שירותי האורחים מתכתבים עם השפה העיצובית בחדר הרחצה המשפחתי ומחופים אף הם בצבעי שחור-לבן. בחדר ממוקם אלמנט עיצובי-פיסולי מרשים - כיור עומד בצורת גליל, העשוי ברזל לבן.

סוויטת ההורים עוצבה במראה נקי ואלגנטי והיא משלבת בתוכה מספר אזורים: חלל שינה, אזור ארונות וחלל עבודה המשמש גם לתצוגה של אוסף התקליטים של בעל הבית. עבור חדר ההורים עוצבו עבודות נגרות בהזמנה אישית, כך ארון חדר השינה מתחבר כיחידה אחת עם חדר העבודה, ויוצר מעין דלת המאפשרת חציצה בין חדר העבודה לחדר השינה. חלל העבודה משלב שולחן עבודה מרווח לצד אלמנטים אקוסטיים שונים לבקשת בעל הבית, כמו רמקולים מיוחדים השקועים בקיר על מנת לייצר את הסאונד הרצוי, וכן ספריית תקליטים שבנה בעצמו המכילה אוסף גדול ומרשים.

כחלק מהתכנון החדש, ביקשו המעצב ודיירי הבית להחזיר עטרה ליושנה, ולהחזיר את חזית הבית המקורית, אשר הייתה רציפה בחלונות. היות והבניין ממוקם בלב רחוב פסטורלי ושקט, וצופה לגינה גדולה, ביקשו המעצב ובעלי הבית לטשטש את הגבולות שבין הפנים לחוץ, ולמעשה להכניס את החוץ פנימה. לטובת העניין, לא נעשה שימוש בווילונות או תריסים, ונבחרו צלונים חיצוניים למטרת החשכה בלבד. חלונות חדר השינה פתוחים במשך רוב היום, כך שמתאפשר נוף מרהיב של גינה שלמה אשר נכנסת לתוך חלל הבית.

הסלון מעוצב במראה אקלקטי המשלב פריטי עיצוב במגוון סגנונות: שולחן סלון בעיצוב אישי עשוי שיש חום וזכוכית ועליו חפצי נוי שונים, ספת בד אפורה ועליה כריות מודפסות של מותג לונדוני, ולצדה כסאות עץ במראה רטרו ייחודי.

התאורה בסלון ובמטבח כוללת שימוש רב בפסי צבירה, במטרה לייצר מראה לופטי-אורבני לבקשת בעלת הבית. להשלמת המראה מוקמו גם גופי תאורה בצורת צילינדר אשר מדגישים את הכניסה לאזור המשחקים ולחלל המסדרון.

פינת המשחקים פתוחה אף היא לחלל הציבורי והיא ממוקמת בסמוך לסלון. הפינה תוכננה בתחילה עם אפשרות לסגירה ע"י מחיצה, אך לבסוף הוחלט להשאירה פתוחה לחלל הציבורי על מנת לאפשר להורים קשר עין רציף בזמן המשחק. באזור מוקמה דלת מתוך כוונה לסגור את החלל כחדר נוסף, בשלב מאוחר יותר כאשר יגדלו הבנות.