כתבה | בית באזור השרון
נוסטלגיה עם טוויסט
החזון שעמד בפני המעורבים בתהליך השיפוץ, היה להפוך בית ישן, לא מעודכן וצפוף, לחדש ומודרני - תוך שמירה על אופיו הישן והטוב
תכנון ועיצוב: דורית סלע | צילום: עודד סמדר


באחד מיישובי השרון, שופץ בית חד-קומתי, עבור בני זוג וארבעה ילדים. הבית אף זכה לקבל שינוי מבני, עם תוספת בנייה לחדר שינה בקומה השנייה
וכן מעלית.
"בנוסף, החלפנו את המיקום של המטבח, שהיה בחלל כפול ומועד לפורענות מבחינת ריחות בישול, לאזור הקרוב לבריכה. זאת כדי ליצור קובייה מסודרת של האזור הפעיל ביותר בבית עם החוץ, ולנתק את שניהם מאזור החדרים והסלון", מספרת דורית סלע, בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב פנים.
החזון שעמד בפני המעורבים בתהליך היה להפוך בית ישן, לא מעודכן וצפוף לחדש ומודרני תוך שמירה על אופיו הישן עם הבריקים המקוריים וקרניזים שיושרו לקרניז אחד.
חזית הבית מורכבת מחיפוי בריקים שהושאר ודלת עץ אלון ישנה שהדיירים לא רצו להחליף בגלל ערך סנטימנטלי, ולכן היא רק נצבעה בשחור. קירוי הזכוכית מעל הדלת הוחלף בקורת ברזל וכך נוצר חיבור בין האזור הישן לחדש.
הכניסה החיצונית לא השתנתה, למעט הגדלת השטח והחלפת האלומיניום והחלונות. בריכת נוי עם חלוקי נחל מכניסה את הבאים לחצר, וחלוקי נחל שחורים בתוכה יוצרים השתקפות של מראה.
עם פתיחת דלת הכניסה, נשקפת מבעד למבואת הכניסה בריכת השחייה האחורית דרך הפטיו הפנימי. הפטיו, שנמשך עד המטבח, יוצר ניתוק בין האזור הנמוך של הבית (המטבח) לאזור המוגבה (חדרי שינה) ומפאר את הכניסה. כמו כן, הוא מסתיר את חלון שירותי האורחים ואת דלת המעלית המחברת
בין המרתף לחדר השינה של ההורים.
מדרגות זיזיות במהלך אחד נעוצות בקיר עם קונסטרוקציית פלדה ומחופות עץ אלון. מעקה הזכוכית בגוון אפור מעושן שאינו לגמרי שקוף, כדי לאפשר מידה מסוימת של פרטיות ליורדים והעולים במדרגות, משום שהן ממוקמות מול ויטרינות ענקיות הפונות לרחוב.
המטבח הוא לב הבית והמקום הפעיל ביותר בו שוהה המשפחה. הוא מכיל שני איים עם חזיתות בטון ומשטחי דקטון, המיועדים לבישול ועבודה, כשבאחד מהם ניתן גם לשבת. הארונות הגבוהים עם מקררים אינטגרליים, תנורים, מיקרוגל, מגירת חימום ואפילו טלוויזיה. העבודה על האי וכן הישיבה מאפשרות מבט אל הבריכה. הרצפה מגרניט פורצלן דמוי בטון נמשכת גם לכיוון הסלון.
"הגינה מהווה אזור אירוח משמעותי למשפחה שמארחת הרבה ושוהה בחלק החיצוני של הבית. יצרנו לה בחוץ פונקציות כמו בבית: סלון עם טלוויזיה הסגורה בדלת עץ, מטבח חוץ ופינת אוכל. הוספנו ברביקיו, פרגולה עם תריסים חשמליים, מחסן ו'קבאנה' (מקלחת עם סאונה) עם פסיפס ירוק. מאחורי דלת העץ הגדולה של מטבח החוץ מסתתרת החנייה של הבית, המאפשרת כניסה ישירה לאזור האירוח שבחוץ בלי לעבור בתוך הבית".
הסלון ופינת האוכל הם שני האזורים הפחות פעילים של הבית. הם מצויים באזור ציבורי בעל חלל כפול. בפינת האוכל שולחן של שלושה מטרים מעץ אלון מושחר וכיסאות עור. בסלון פינת רביצה ושתי כורסאות, הפעילות יותר בעונת החורף, כשאי אפשר לשבת בחוץ.
שלוש מדרגות מובילות לדלת השירותים העשויה זכוכית מט בגוון אפור מטאלי ומונחת בקו אפס עם הקיר. הדלת אטומה ואקוסטית ונבחרה גם לחדרי הילדים. כיור פרי סטנדינג מלווה בברז תלוי מהתקרה והאריחים הענקיים עשויים גרניט פורצלן דמויי ברזל. הרצון היה לתת מראה טבעי בעזרת הבטון והברזל, כמו בכל הבית.
המסדרון רחב וארוך, וכדי לתת תחושת גודל ועומק נתלה בסופו גוף תאורה מרשים. האמנות, כמו בכל הבית, היא של אמנים ישראלים צעירים, ונבחרה ב"גלריה פחות מאלף".




It is not a house It is a F**king hotel.
אל סוויטת השינה של בני הזוג אפשר להגיע דרך המדרגות או דרך מעלית, שדלתותיה נפתחות לתוך החדר. המעלית עוברת אומנם בשלוש קומות הבית, אך משמשת את ההורים בלבד באמצעות קוד. הסוויטה מכילה מיטה מרופדת, פינת עבודה וספה, ויש בה יציאה למרפסת הצופה לבריכה וממשיכה למרפסת חדר הרחצה של ההורים. אמבטיית פרי סטנדינג עומדת במרכז חלל הרחצה, שבו יחידת נגרות ארוכה עם כיורים וחלק נוסף עם מקלחון ואסלה, הסגורים בזכוכית אפורה חצי שקופה כדי לשמור על פרטיות. מול האמבטיה חדר ארונות ללא דלתות.
חדרי הילדים פונים כולם לבריכה ומרפסת עם מעקה זכוכית מאפשרת להם לצפות אליה, ללא פתח יציאה, כדי לשמור על בטיחותם. בחדרים רצפת עץ אלון מושחר מעושן ושרוט שמוסיף חום, עניין וזיקה לחומרים טבעיים.
"במרתף יצרנו חדר קולנוע עם קירות אקוסטיים, שמורכבים מפאנלים של בד מיוחד לספיגת רעשים. המטבח מאובזר עם בר מעץ אלון בעל מראה אנגלי בדוגמת פסים, והרצפה מאלון שחור שרוט. דקורציה של פקקי מותגי בירות שהבעלים הביאו איתם מחו"ל תלויה בכניסה לחדר הרחצה".
