קונגו שלי

האמנית לורה פנחס הביאה עימה לישראל את המלבושים, המסורת, התרבות המקומית ותפיסות החיים שצברה במהלך שנות שהותה הרבות בקונגו שבאפריקה. כעת מוצגת תערוכתה MyCongo

תערוכה // אוצרת שלי רשקס ונילי ויצטום - Artodo

היא החלה את מסע היצירה בתחום הפיסול בהדרכתו של הפסל דוד פאר", מספרות אוצרות התערוכה, שלי רשקס ונילי ויצטום. "המסע החל בניסיון למצוא את הסגנון וכתב היד האישי שלה, היכולת היצירתית והביצועית של לורה הביאו אותה לרמת ביצוע וירטואוזית ומרשימה".

לדבריהן, תוך כדי תהליך התגבשו והבליחו אצל לורה השפעות החיים מאפריקה, וב-10 השנים האחרונות יצרה גוף עבודות מרשים המתאפיין בשפה אינדיבידואלית הבאה לידי ביטוי בפסליה המזדקרים באצילות לגובה ויוצרים תחושה של ריחוף ונוכחות ארצית בו-זמנית.

העובדה שלא נולדה שם, לא הפריעה לה להביא למחוזותינו את המראות הטבעיים של המקומיים. הקשר והאהבה של לורה למקום, איפשרו לה ליצור רקמה אנושית נאמנה לרגשותיה הפנימיים. 
לורה, כמו יוצרים רבים מהמאה ה-20  אשר יצרו מתוך השפעות סביבתיות סדרות או השתמשו בחומרים מסוימים כדי לבטא את עצמם, החלה בדרכה שלה להביא לתודעתנו סגנון חיים שונה. ביצירותיה. דרך סדרת הפסלים, היא מנסה להביע את פשטות החיים מתוך אמונה שאלה הם המרכיבים של גן העדן הפרטי שלה, ובמקביל היא מעוניינת להנגיש את החוויה היצירתית לצופה דרך העיניים שלה.
שנים רבות חיו לורה פנחס ומשפחתה בקונגו שבאפריקה. לורה, כאישה צעירה, הושפעה עמוקות מהמקומיים, והאינטראקציה היומיומית עמם יצרה אצלה חוויות שנצרבו בה והפכו לחלק ממנה. היא הביאה עימה לישראל את המלבושים, המסורת, התרבות המקומית ותפיסות החיים שצברה במהלך שנות שהותה במקום. 

ההשפעות מקונגו באות לידי ביטוי במנעד עבודותיה המוצגות בתערוכה MyCongo, המוצגת בגלריה לאמנות שבטית & אמנות ישראלית. שם התערוכה נגזר מתוך השילוב הנדיר שבו מצאה עצמה לורה. החיים הובילו אותה למחוזות רחוקים בעקבות האהבה, והיא ברגישות והבנה לסיטואציה החדשה בחייה, הצליחה ליצור עבורה ועבור משפחתה חיים מלאי עניין בתוך הקהילה הישראלית ובתוך הקהילה המקומית - ושתיהן יחד הפכו לבית הראשון בחייה. 

בביתה דרך קבע היו פעילויות ששיתפו את המקומיים כחלק אינטגרלי מהחיים במקום, מה שיצר שיתוף פעולה ולמידה הדדית שהיוו את הבסיס להמשך יצירתה.
"את לורה הכרנו בארץ בסטודיו סקולטורה לאחר שחזרה מאפריקה, אישה צנועה, ענווה, דומיננטית ומלאת מרץ. בחכמה יתרה כבשה את לב כולם, ובדרכה השתלבה כאילו הייתה פה מאז ומעולם.
הצורות המתהוות תחת שרביטה של לורה מושפעות מאמנים שסללו דרך חדשנית בעולם האמנות, כמו האמן גוגן שנסע לטהיטי וחשף אותנו לעולם חדש של אפשרויות. "לורה מבחינתנו היא אמא אדמה, גאיה במיתולוגיה היוונית, יוצרת את פסליה מן האדמה. באמצעים קונבנציונליים בעזרת קונסטרוקציה וחימר בונה את היצירות הצומחות תחת ידיה ומתגבשות לכדי דמויות  אותנטיות עשויות ברונזה, הנוצרות בהפשטה ומתרחקות מתיאור נטורליסטי. ההפשטה יוצרת עולם עשיר ומתעתע המאתגר את הצופה להשתמש בדמיונו כדי להשלים את החסר. האותנטיות והאצילות בפסליה של לורה שהם אנטיתזה למבט המערבי, ממחישים את הראשוניות של האנושות על הפלנטה כאילו זה עתה נבראו כאדם וחווה".

מקבץ הפסלים מתמזג ויוצר מייצב המדמה את סיפור "יציאת מצרים" ומהווה תזכורת לחיים שקדמו לאבולוציה ההתפתחותית של האנושות שהתרחקה מאה שנות אור מהשורשים של טבע האדם והבריאה. העולם הקפיטליסטי החומרי נדחק החוצה מהגלריה השבטית - ואת מקומו תופס עידן הטבע האנושי הבראשיתי בהתגלמותו. התערוכה, הנערכת בגלריה לאמנות שבטית & אמנות ישראלית ברחוב בעלי מלאכה בתל אביב, תינעל ב-20 ביולי.