שפת התכשיט
התערוכה "שפת התכשיט" מציגה על ציר זמן של כאלף שנים דיאלוג מרתק בין תרבות, דת, עבר והווה
אוצרת: ד"ר איריס פישוף | צילום: שי בן-אפרים

מצנפת חגיגית. פורטוגל 1792

יונה המייצגת את רוח הקודש. אוסטריה 1716.

מנורת מריה תרזה מבית הבסבורג

כד, איראן מאה 11-12, כסף רקוע ומוזבה חלק

כתר תורה, אוקראינה, 1820 בקירוב

קמע חמסה, פס, מרוקו, 1930 בקירוב
מאז ומעולם יצרו בני האדם תכשיטים וכלי מתכת מפוארים בשלל צורות וצבעים, במלאכת מחשבת של ריקוע, יציקה, חריתה, עבודת פיליגרן, אמייל וטכניקות נוספות. כאז כן עתה, לתכשיטים ולחפצים מסוימים יוחסו כוחות מאגיים של הגנה וברכה, החורגים מעבר לערכם הקישוטי.
אין ספק כי צורפות היא שפה. שפה, שאוצר המילים שלה הוא מתכות שונות, אבנים יקרות וחומרים חדישים ועכשוויים, המצטרפים זה לזה באינסוף דרכים, כשם שמילים מצטרפות למשפטים.
התערוכה "שפת התכשיט", שנפתחת בסוף חודש מאי במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים, מציגה על ציר זמן של כאלף שנים דיאלוג בין תרבות, דת, עבר והווה.
בחלקה הראשון של התערוכה יוצגו עבודות צורפות המיוחסות לשלוש הדתות המונותאיסטיות ושנועדו לצורכי פולחן או לשימוש טקסי. המגוון מאפשר מבט רחב על השפה האמנותית, החומרים והטכניקות בהם השתמשו הצורפים השונים: בפרק האסלאמי יוצג אוסף הצורפות הנדיר של המוזיאון, הכולל תכשיטים וחפצי צורפות שנוצרו במהלך למעלה מאלף שנים.
בפרק של הנצרות יוצגו לראשונה לציבור אוסף של כלי פולחן מכסף וזהב בני מאות שנים מאוסף המסדר הפרנציסקני בירושלים. חפצים אלו שנוצרו לצורכי פולחן נוצרי הן מתנות של האומות הנוצריות השונות באירופה שנשלחו לפרנציסקנים על מנת לסייע להם בשמירת האתרים הקדושים לנצרות בארץ.
בין המוצגים ניתן למצוא חפצים שנוצרו בספרד ובפורטוגל, בנאפולי ובסיציליה כמו גם באימפריה האוסטרו הונגרית מהמאה ה-16 ועד המאה ה-19.
בפרק של היהדות יוצג מבחר של כלי קודש וקמעות יהודיים מארצות האסלאם מאוסף משפחת גרוס. חפצים אלו שיקפו את סגנון התרבות בה חיו היהודים בארצות אלו תוך שהם מבטאים שפה דומה של אומנות עממית ששירתה את המאמינים היהודים והמוסלמים כאחד.


קטיה רביי, סכר מתפרץ

ענת אבוקיה, למראית עין

ריל גרינפלד, פוריות עכשיו

ענק חמסות, אלג'יריה, 1925 בקירוב

עודד הלחמי 1

עודד הלחמי 2

עגיל, מצרים, המאה ה-11 עד ה-12

יסמין וינוגרד, סיכות טווס

טבעת של רועה רוחני
החלק השני של התערוכה עוסק בצורפות בת זמננו. 45 צורפים ישראלים יצרו בהזמנת המוזיאון עבודות צורפות ותכשיטים השואבות את השראתן מאוסף הצורפות האסלאמי של המוזיאון כשהם מתייחסים לחפץ ספציפי, מוטיב, היבט צורני או משמעות.
העבודות שנוצרו פורצות את תחום הצורפות המסורתית לטובת עיסוק בתכנים הנוגעים בזמן ובמקום בו אנו חיים. עבודות הצורפות החדשות יוצגו לצד מקור השראתן מאוסף המוזיאון, מפגש היוצר דו שיח מסקרן בין עבר והווה, מסורת ושינוי.
בחלקה השלישי של התערוכה יוצגו תכשיטיה של הזמרת המנוחה עפרה חזה. אלו תכשיטים מסורתיים של יהדות תימן שיצר במיוחד עבורה הצורף בן ציון דוד. האחרון לדור שמיני לצורפים מנג'רן שבצפון תימן שלמד את המלאכה בילדותו מאביו ולקח על עצמו כשליחות לשמר את רז הצורפות התימנית.
עוד יוצגו בתערוכה תכשיטים שיצרו הצורפים הבדואים חסיין אעווד ובנו מנסור בני שבט הג'באליה השוכן למרגלות מנזר סנטה קתרינה בחצי האי סיני. מעניין לגלות כי התופעה של צורפים בני שבט זה היא בבחינת יוצא דופן, שכן תכשיטי בדואים בסיני הובאו לרוב מחצי האי ערב בידי עולי רגל ששבו ממכה. תכשיטיהם של השניים מוצגים באדיבות אורנה גורן.
למוזיאון ארצות האיסלאם