הסנדלרית לא הולכת יחפה

"בתור מי שפותרת חללים בארוחת הבוקר, חיכיתי להזדמנות מאתגרת לתכנן את הבית עבור משפחתי",
מספרת מעצבת הפנים הדס רוט

תכנון ועיצוב הדס רוט ("הלל אדריכלים")

מזה 15 שנים היא שותפה במשרד "הלל אדריכלות ועיצוב פנים", וכעת, התפנתה מעצבת הפנים הדס רוט לעצב את ביתה שלה. היא ובן זוג מתגוררים, יחד עם שלושת ילדיהם, בדירת דופלקס גג עירונית בקצה המזרחי של כפר סבא. הדירה משתרעת על פני 140 מ"ר ו-30 מ"ר מרפסת.
"בתור מי שפותרת חללים בארוחת הבוקר, חיכיתי להזדמנות מאתגרת לתכנן עבור משפחתי", מספרת הדס רוט. "בתור מי שפותרת חללים בארוחת הבוקר, חיכיתי להזדמנות מאתגרת לתכנן עבור משפחתי", מספרת הדס רוט. "בשל הרצון להגיע לתוצאה שתשביע את הכמיהה שלי לחלל מתוכנן ומעוצב, ניסיתי למצוא נכס אטרקטיבי במחירו, על מנת שאוכל להשקיע את מירב המאמצים והיכולות בלהפוך אותו למה שארצה. מדובר בשנים של חלומות וציפייה לדירה האחת שתגיע אלי".
"אני לא חובבת שינויים והרפתקאות כלכליות, כך שלא ממש עסקתי בחיפושים. כששמעתי שיש בבניין הסמוך דירת גג למכירה, קפצתי לראות מה למכירה בשכונה, בעיקר מסקרנות. אחרי שראיתי - כבר לא הצלחתי להחזיר את הגלגל לאחור. רצו לי בראש תכניות, חתכים ופתרונות. הדירה המוזנחת כבר הפכה בראש שלי לארמון פרטי למשפחתי האהובה. לדבריה, הדבר שהפריע לה יותר מכל הוא אותו הדבר שקסם לה בדירה: "אהבתי ושנאתי את המדרגות בו זמנית. אהבתי את זה שהן חלק משמעותי בחלל המרכזי, שהן מקיפות את החלל הכפול עם התקרה הגבוהה ומעצימות אותו. שנאתי את המסיביות והסרבול, את הכבדות שלהן ואת העובדה שהן מבזבזות שטח סלון יקר ומבוקש".
 

כדי להפוך אותן למה שרצתה, היא החליטה פשוט להרוס אותן, ולהתחיל מהתחלה. במקומן היא תכננה גרם מדרגות קל ככל הניתן. מדרגות שחורות, גרפיות מפלטת ברזל מכופפת. בעזרת חלוקה אחרת הצליחה לצמצם את המהלך עצמו ולהגדיל את שטח הרצפה בסלון. בנוסף, היא בחרה לשלב מעקה כבלים תעשייתי להשלמת המראה הקליל.השלב הבא היה הריסת כל הקירות במרחב המשותף. "במקום המטבח המקורי שתוכנן בצורת אות ח' מסורתית, בחרתי לתכנן מטבח הכולל שני קווים מקבילים. מצד אחד יחידות גבוהות ומצד שני משטח עבודה הכולל כיור לצד כיריים. במקביל למשטח העבודה הצבתי פלטת עץ גושנית המשמשת כמשטח אכילה יום-יומי. המראה שהתקבל קליל ומזכיר ישיבה על הבר בבית קפה שכונתי. אני מאוד אוהבת את התרחיש הזה שבו מי שעובד במטבח נמצא מול היושבים על הבר". 

מרחב הסלון נהנה מהתקרה הגבוהה והקשר היפה בין הקומות. בדירה המקורית התקרה המשופעת היתה תקרת בטון צבועה לבן. היא לא היתה מורגשת כלל בחוויה של החלל, ולהדס היה חשוב שכל מי שנכנס וחווה את החלל, ירים את ראשו כלפי מעלה וירגיש את העוצמה שיש לנפח של הדירה. לשם כך חיפתה את כל תקרת הבטון בתקרת קורות עץ צבועות בלבן.
"המדרגות הקלות שיצרתי איפשרו לי למתוח את שטח הסלון עד לקיר הפנימי. את הקיר עצמו בחרתי לחפות בבריקים לבנים במראה תעשייתי. הקיר שנותר מאוד משמעותי בנוכחותו השקטה.
מקצה הסלון ישנו מעבר לאזור הפרטי הכולל את החדרים של שתי בנותיי יחד עם חדר רחצה גדול ומרווח משמש גם כשרותי אורחים. בתוך החדר יצרתי נישה נוחה המשמשת כפינת כביסה ומוסתרת ביחידת נגרות".

המבנה המקורי של הדירה כלל יחידת הורים סטנדרטית בקומת הקרקע, חדר שינה סמוך, חדר רחצה וכן שני חדרים בעלית הגג.

 "אחד החלומות שלי במעבר מהדירה הקודמת היה ליחידת הורים עם פרטיות מרבית. אחרי שנים של מגורים בצמוד לשלושה ילדים ידעתי מיד שאנחנו עולים לקומה השניה בדירה החדשה. לחלום הזה הצטרפו עוד כמה חלומות וביניהם התשוקה לארון לחדר ארונות מפנק לאוסף הפרטי והשחור שלי. כך הפכתי את מבנה הדירה כשחדרי הילדים (הבנות) נשארו למטה. את יחידת ההורים מיקמתי בצד אחד של הקומה השנייה, ובצידה השני יחידת מתבגר, הכוללת חדר רחצה פרטי וקומפקטי לבני הבכור". 
בין שתי היחידות היא יצרה מעין גשר המשקיף על הסלון והמרפסת. מהמקום הזה נשקף המבט היפה ביותר בדירה, למטה והחוצה, לכן היה לה חשוב לייצר בו מרחב שהייה ולא רק מעבר. כך הפכה את הקיר הגובל בחדרים לקיר ספריה לכל גובהו ואורכו. לצדו ממוקמת כורסה מפנקת שמזמינה עצירה למנוחה.
"חלמתי להביא קצת ניו יורק אלי הביתה, ואני מרגישה שהצלחתי. קיר הלבנים, הברזל השחור, המדרגות התעשייתיות והמראה הכללי מזכירים לופט אורבני מהסרטים. כיף לי לחיות בתוך הסיפור הזה ולהיות מוקפת בחומרים אהובים. בחרתי בחומרים טבעיים שאף פעם לא פג תוקפם: אבן, ברזל, עץ ולבנים - כדי ליצור דירה קלאסית ולא טרנדית. כזו שתתיישן יפה בשנים הבאות".