גיבורי רחוב

תערוכה חדשה מפגישה בין אמנות הצילום האורבני לבין אמנות הרחוב והגרפיטי של הבולטים שבאמני הרחוב. והכל שזור ברוח מחתרתית והרפתקנית

מאת: מערכת "עיצוב" | אוצרת: שירי ברוזה

אמנות רחוב פוגשת אותנו במקומות לא צפויים, בזמן שאנחנו מתנהלים בחיי היומיום שלנו, אנו עשויים להיתקל לפתע בציור על קיר של בניין עזוב או על גבי תיבת דואר – והנסיעה לעבודה או ההליכה הקצרה לקניות, הופכת פתאום להרפתקה, לחיפוש של יצירתיות.

תערוכת החוצות, שתינעל ב-10 באפריל ומוצגת בשדרות דב הוז בחולון, מכונה "גיבורי רחוב", והיא מוקדשת לאמנות המחתרתית של הגרפיטי כפי שנתפסה במצלמתו של הצלם האורבני עמי ורוד, המתעד באדיקות את אמנות הרחוב והגרפיטי בארץ ובעולם.

נוסף על כך, ברוח יום האישה הבינלאומי שנערך בחודש מרץ, נתנה התערוכה דגש ליצירתן של אמניות הרחוב ולדימויים נשיים שיצרו אמני הרחוב המשתתפים בתערוכה. זאת לאור העובדה שמגרש המשחקים של אמנות הרחוב והגרפיטי חדל זה מכבר להיות מועדון לגברים בלבד.

"בעשורים האחרונים הפכו אמנות רחוב וגרפיטי לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני ברחבי העולם. אמני הרחוב מביעים בצורה חזותית את מחאתם על עוולות חברתיות-פוליטיות ונגד המציאות הקיימת" אומרת אוצרת התערוכה, שירי ברוזה. "לאמניות רחוב חלק מרכזי בהפצת המחאה ובהעברת מסרים של אמפתיה. יצירתן מאפשרת להן לנגח בורות חברתית ולבסס את קולן בעולם גברי. חלקן מקדמות נושאים פמיניסטיים, ואילו אחרות מסתירות את זהותן הנשית, מתוך חוסר רצון להיקלע לדיון מגדרי שטחי".

לדבריה, מה שהחל כאמנות גרפית מחתרתית שמטרתה לסמן טריטוריות באזורים עירוניים עזובים, הפך לתופעה אורבנית ויזואלית בולטת, שזוכה בימינו לפריחה ולהכרה ממסדית. רבים הם אמני ואמניות הרחוב שהפכו ליוצרים ידועים ועבודותיהם מוזמנות ומוצגות באתרים ציבוריים ובמוזיאונים ונמכרות בגלריות.

לצילום האורבני נודע תפקיד חשוב בפריחה זו, כמו בהתפשטות התופעה לאתרים ולמרחבים נוספים. אמנות זו, הנתונה לחסדי הזמן, מזג האוויר וגחמותיהם של תושבי העיר היא ארעית ולא מוגנת, והצילום מנציח ומשמר אותה גם לאחר שהיא נהרסת או משתנה בנסיבות שונות.

מצלמתו של עמי ורוד משגרת את יצירות האמנות ממשכנן הספציפי ברחובות וכפי שהיא נראית ברחוב, אל עיני העולם כולו – ובכך הוא משלב את שתי אהבותיו הגדולות כאמן: צילום וציור, ומנציח את אמנות הרחוב הקרובה כל כך לליבו.

כמו ביצירה ברחוב, הנעשית לרוב בצורה מחתרתית וכרוכה בהסתכנות, גם בצילום האורבני יש סיכונים והרפתקנות. מסעות הצילום שבמהלכם מתעד ורוד את אמנות הרחוב כרוכים בתכנון ובהיכרות של סצנת האמנות המחתרתית. במהלכם הוא מתעד אזורים מוזנחים בעיר שבהם ניתן ליצור בלי הפרעה, או את האתרים והמבנים הנטושים שבהם פועלים האמנים, מקומות שבהם הם יוצרים תערוכות קבוצתיות מחתרתיות.

בתערוכה מוצגים  36 צילומי גרפיטי שכל אחד מהם מתעד יצירות של אמן או אמנית רחוב, או של קבוצת אמני רחוב, הפועלת יחד. חלק מהיצירות בתערוכה הן עבודות מוזמנות, וחלקן יצירות שנוצרו במחתרת.

חלקם של האמנים והאמניות חושפים את שמם האמתי וחלקם שומרים על אנונימיות ופרטיות ולא חושפים את זהותם. לכל אחת ואחד מהם סגנון ייחודי, המתבטא בשימוש בדימויים חוזרים או דומים שמהווים את חתימתם, או טכניקות אופייניות.

חלקם מציירים ציור חופשי עם צבע ספריי, בעוד אחרים עושים שימוש בתבניות ובסטנסילים, או יוצרים מדבקות אותם הם מדביקים ברחבי העיר.

כדאי לדעת כי עמי ורוד, נולד בשנת 1970 בתל אביב, והוא צלם אוטודידקט. בעבר עסק בציור, כמו אביו וסבתו לפניו. הוא הציג במספר תערוכות ציור וצילום, ועובד בעריכת דין.

למגיעים לתערוכת החוצות – כדאי לדעת כי שדרות דב הוז משתרעות מנתיבי  איילון ועד כיכר סטרומה בחולון.