אוהבים את כדור הארץ

קולקציית ריהוט מרהיטים שהושלכו לפח, חקלאות אורבנית על גגות תל אביב, נעליים מעוצבות לסביבה משתנה, צמחים בטקסטיל על קירות בניינים. כך מגיב העיצוב הישראלי העכשווי לנושאי איכות הסביבה והבריאות

אוצרת התערוכה: ד"ר אביבית אגם דאלי

מריה זברין הפסיקה לזרוק בגדים והתחילה להפוך את הבגדים המשומשים לאובייקטים יוקרתיים. 

תערוכה חדשה בגלריית החווה בחולון, במסגרת העונה הישראלית לעיצוב 2019: "Back home: אוהבים את כדור הארץ, שומרים על סביבה בריאה 
וגוף בריא". 
התערוכה, שתיפתח ב-16 במארס, מציגה באמצעות עיצוב סוגיות של קיימות, ומבקשת להמחיש לציבור המבקרים כיצד עיצוב עכשווי ישראלי מגיב לתחומי עניין אלה. 
אביבית אגם דאלי, אוצרת התעורכה, מספרת כי: "לאחרונה פורסם בכתב העת Lancet מחקר רחב היקף שמצא כי יותר בני אדם מתים ברחבי העולם מדי שנה מזיהום סביבתי מאשר מכל המלחמות, הרעב, אסונות הטבע והמחלות גם יחד. במילים אחרות, 
ההכרה בזיקה שבין סביבה ובריאות גברה בשנים האחרונות במחקר, בשיח הציבורי ובקרב מקבלי ההחלטות. כך עלתה המודעות לתועלת שבמחזור, לחזרה לשימוש בחומרים טבעיים וזמינים ולקירוב הטבע אל בני האדם בעידן של פוסט המהפכה התעשייתית".
לדבריה, התערוכה מבקשת לבחון ולהציג עיצוב המתייחס לסוגיות אלה ולהצביע על הקשר בין איכות החיים, שמירה על הסביבה ושמירה על גוף בריא. חלק מהמוצגים מתמקדים בסביבה וחלק 
בגוף האדם, אך כל המוצגים מכבדים 
את ערכי הקיימות.

עוד היא מוסיפה כי המעצבים בתערוכה משתמשים בחומרים שחלקם הגדול מתכלה, לטובת כדור הארץ ולטובת בריאות בני האדם. שאיפתם היא לצור מצד אחד סביבה שתאפשר שימוש חוזר בחומרים שהתבלו תוך כדי התמרתם אל הקשר חדש ורענן במטרה למנוע בזבוז נוסף של משאבי טבע או תוך רתימת השימוש במוצרים מתכלים, ומצד שני - ביקשו להציג פתרונות לבעיות כמו צפיפות האוכלוסין, רעש, לצורך בהובלה ובאחסון, לצורך בשימוש בקירור, לאכילה בריאה, לשמירה על הגוף ועוד. 
חלק גדול מהעבודות  עוסקות הן בסביבת האדם הקרובה ביותר - הכוונה היא לבית עצמו ולגוף האדם. הבית הוא סביבת האדם הקרובה והמוגנת ביותר וכמה מהמעצבים מציעים פתרונות חדשים לבעיות עמן מתמודד האדם בעידן הנוכחי. היחס אל הגוף מוצג על ידי המעצבים המשתתפים כחלק מהטבע וככזה, גם הוא, "משתתף" בכמיהה להתחדש ובמקביל משתקף בעבודות הרצון לחזור לעבר ולשימוש בפרקטיקות של ייצור ידני כדי לשרת את אותו גוף/סביבה באותה הילת קדושה יחידנית של ייצור יחידני – כמו פעם. 


בין העבודות בתערוכה נמצא את "Movement stool - שרפרף בתנועה", פרויקט של המעצבת נועה שריקי בן דוד שהתחיל במחקר על מפרקי גוף האדם. המעצבת התמקדה במחקר אודות המפרקים הסינובאלים: אלו הנעים בחופשיות. היא בחרה להתמקד בתנועת מפרק הכתף והירך הנקרא בשמו "המפרק הכדורי" שאת תנועתו תרגמה לתנועת השרפרף אותו עיצבה. השרפרף מיועד לסביבת עבודה ביתית/משרדית ומתבסס על מגמה עכשווית הנקראת "Active sitting" ישיבה בתנועה.
המעצב אמור בניטח-גורן שם לו למטרה לפתח חומר חדש המשלב שימוש בשאריות עצים. מבחינתו, כדי לקבל ערך גבוה, התוצר הסופי לא חייב להיות עשיר חומרית או/ו לעלות הרבה כסף. הבחירה בשימוש בשאריות עצים נעשתה מתוך מטרה להציל כמה שיותר עצים וכן כדי לחסוך כסף ובנוסף לתת לחומר הנתפש כזבל ערך גבוה. 

ענבר זניר מציגה את LEDER SCOOPS – שימוש בשאריות פרי של מפעל מיצים להכנת כלים חד פעמיים אכילים להגשת גלידה.

מריה זברין הפסיקה לזרוק בגדים והתחילה להפוך את הבגדים המשומשים לאובייקטים יוקרתיים. 

מלמעלה לפי הסדר:

עדיה קושיצקי - עושה שימוש חוזר בחפצים סביבה שהתיישנו ומעניקה להם חיים חדשים.

יעל גזית - פרויקט אגרו-רוף (AgroRoof) של המעצבת יעל גזית מבטא את הצורך בקידום חקלאות אורבנית.

נועה שריקי בן דוד - "שרפרף בתנועה", פרויקט של המעצבת שהתחיל במחקר על מפרקי גוף האדם.

רות גודמן - המעצבת יצרה נעליים שצורתן הגמישה מאפשרת פתיחה וסגירה של חלקי הנעל במשך היום, בהתאם לתנאי מזג האוויר והסביבה.

הפרויקט של המעצבת יוליה פופוב עוסק בעיצוב מחדש של מרכז מסחרי ישן אשר לא צלח במרכז העיר פתח תקווה. הפרויקט מבקש להסב את המבנה למרכז קיימות וקהילה, אשר מטרתו לקדם נושאים של אורח חיים מקיים, התחשבות בסביבה ופיתוח כלכלה מקומית שיתופית. המרכז המוצע כולל סדנאות, גינה ירוקה, גינת שעשועים, שוק קח-תן, חנות יד שנייה ומרכז הסברה והדרכה. הקונספט העיצובי עושה שימוש מחדש ב"זבל" מקומי, עיצוב באווירת רחוב והכנסה של חידושים טכנולוגיים ירוקים. 


עדיה קושיצקי עושה שימוש חוזר בחפצים סביבה שהתיישנו ומעניקה להם חיים חדשים תוך התקת הפונקציה המקורית שלהם אל הקשר אחר, חדש. כך למשל היא מפרקת חביות יין והופכת אותם לשולחנות, למצע לשעונים ואפילו לאהילי מנורות. 
קולקציית הריהוט של המעצבת צליל גאני נעשתה  בהשראת חוויות מילדותה בשוק הפשפשים של יפו. בקולקציית הריהוט שלה, UP. הרהיטים שנזרקו לערמות הרחוב הופכים מריהוט לא רצוי, שנזרק והופכים לריהוט נחשק המקבל חיים חדשים. 
המעצבת שיר לוי מתייחסת קונספטואלית אל חדירת רעש חיצוני פנימה ומציגה כפתרון מרחבים פואטיים על גגות תל אביב. המרחבים המוצעים הם מעין אזורי מפלט ושקט. הגג הוא חלק מהמערכת האורבנית, אבל עדיין נסתר מהעין, לא גלוי לכולם. 
פרויקט אגרו-רוף (AgroRoof) של המעצבת יעל גזית מבטא את הצורך בקידום חקלאות אורבנית, במקרה הזה על גגות תל אביב, תוך יצירת מרחב לימודי, עסקי וחוויתי המשולב בחקלאות לכל דבר. 


המעצבת רות גודמן יצרה נעליים שצורתן הגמישה מאפשרת פתיחה וסגירה של חלקי הנעל במשך היום, בהתאם לתנאי מזג האוויר והסביבה. הנעלים מאפשרות למשתמשת לאוורר את כף הרגל במשך היום, כשמזג האוויר מאפשר זאת ולסגור את הנעל כשקר או כשיורד גשם. 
המעצבת התעשייתית ענבר זניר מציגה את LEDER SCOOPS – שימוש בשאריות פרי של מפעל מיצים להכנת כלים חד פעמיים אכילים להגשת גלידה. 
הפרויקט של המעצבת נטע קפון-פרלמן עוסק בגידול צמחים בטקסטיל על קירות בניינים בעיר, במטרה למנוע בזבוז משאבי טבע נטע משתמשת בטקסטיל ממוחזר. היא שותלת צמחים בטקסטילים ישנים ומשלבת אותם עם פתרונות טכניים זולים וישימים.
המעצבת מריה זברין הפסיקה לזרוק בגדים והתחילה להפוך את הבגדים המשומשים לאובייקטים יוקרתיים. בגדי עור, ג'ינס, פשטן, ויסקוזה וכדומה עוברים תחת ידיה האמונות תהליך של פירוק טוטאלי ושל הרכבה מחדש בעזרת שימוש בטכניקות סריגה ואריגה שהיא פיתחה. בפרויקט זה היא הצליחה לעשות couture haute בעזרת טקסטילים ממוחזרים.