ישן פוגש חדש

השיפוץ הנרחב של דירה נושנה זו שימר את מאפייני הסגנון והבניה של אותם ימים, ואליו נוסף תוכן חדש ועדכני המותאם לתפיסת עולמם ואופיים של בני הזוג הצעירים מאת: מערכת עיצוב | תכנון: דורית וינברן, אדריכלות ועיצוב פנים | צילום: שי גיל

בבניין באוהאוס, הממוקם באחד הרחובות השקטים והפנימיים של מרכז תל אביב, ממוקמת דירה שזכתה לאחרונה לחיים חדשים. השיפוץ הנרחב שימר את מאפייני הסגנון והבניה של אותם ימים, ואליו נוסף תוכן חדש ועדכני המותאם לתפיסת עולמם ואופיים של בני הזוג הצעירים שגרים כיום בדירה.

הדירה נרכשה לפני מעל מעשור על ידי הוריה של הדיירת להשקעה והושכרה כשהיא מתוחזקת אך לא משופצת. לפני כשנה החליטה הבת, בשנות העשרים לחייה,  לחזור יחד עם בן זוגה ל"מרכז העניינים", ואז הוחלט לשפצה מהיסוד, להתאימה לצרכים והמאוויים של השניים - וזאת מבלי לבטל את  מאפייני הארכיטקטורה המקורית.

השיפוץ כלל טיפול משמעותי במעטפת וחלוקה מחודשת של החללים. כמו במרבית הדירות שנבנו בתל אביב באותה עת, הדירה בתצורתה המקורית כללה מרפסות שמש לא מנוצלות, מסדרון רחב ידיים ללא פונקציה מוגדרת או ממשית וחדרים קטנים ומסוגרים.

הדיירת היתה מעורבת בתהליך התכנון מתחילתו ועד סופו. כבר בשלבי התכנון הראשוניים הוחלט שלא להילחם באלמנטים המקוריים אלא לשלב אותם כמוטיב מרכזי בשפת העיצוב החדשה. באופן זה, הדלתות והתריסים שופצו אך לא הוחלפו והרצפה המצוירת נותרה בעינה, במיוחד באזור הפרטי. 

שטחה הקטן של הדירה (60 מ"ר בלבד) "ביקש" לפתוח את חללי הפנים ולנכס את המרפסות כחלק אינטגרלי מהם. בד בבד נשמרו קווי המתאר של הקורות האופקיות המקוריות שהפכו לחלק מתפיסת העיצוב הנוכחי.

יתרון מובהק נוסף במבנה המקורי, שגורם לדירה להיראות גדולה ומרווחת, מגיע בדמות התקרות הגבוהות, המיתמרות לגובה של כ-4 מטרים.

בתכנון החדש, המסדרון שבכניסה לדירה משמש כעמדת העבודה של השניים, ומגדיר טוב יותר את החלל. העמדה תוכננה פרופורציונלית לממדי החלל כך שהוא נותר פונקציונלי, אוורירי ומואר.

הסלון והמטבח תוכננו כ-OPEN SPACE מואר ורחב ידיים. כדי להיצמד לסגנון המקורי הקירות וחזיתות המטבח נצבעו לבן בוהק, ושולבו בו פרטי וינטג' שמוסיפים לו חמימות ואופי.
מרבית פרטי הריהוט נבחרו בצבעוניות מונוכרומטית של שחור, אפור ולבן,  שמחלקת ומגדירה היטב את הפונקציות, בעוד שהאקססוריז והטקסטיל בצבעוניות מגוונת ודינמית שמוסיפה לאזור כולו אנרגיה וחיות.

המטבח רחב הידיים פרקטי מאוד לעבודה. האי במרכזו משמש את בני הזוג לארוחות זוגיות ובזמן אירוח - כציר פעיל ומרכזי שכולם נאספים סביבו. מעליו נורות פשוטות וחשופות, קריצה לנורות הליבון של פעם. בסלון שולבו פריטים נוסטלגיים רבים בהם פטפון ישן שנקנה בשוק הפשפשים וצמחיה שהיא הומאז' לבוטניקה התל-אביבית הטיפוסית שגדלה בעיר והפכה לאחד מסממניה המוכרים לאורך השנים.

המסות והפרופורציות בחלל נותרו מאוזנות בזכות בחירה מושכלת של פרטי הריהוט ושילוב אלמנטים בקו מודרני וצעיר. לצד ספת השזלונג העמוקה והמפנקת מוקמו שולחנות סלון וכורסת רטרו במראה  נקי וקליל. יצירות האמנות התלויות ברחבי הבית צוירו על ידי סמדר אליאסף, דודתה של הדיירת והן מתכתבות עם הסגנון ועם סכמת הצבעים שנבחרה.

חדר השינה מינימליסטי, חף מקישוטיות מיותרת, ומאפייני החלל המקורי מקבלים בו מקום נוכח ומרכזי. לחדר האמבטיה נבחרו אריחי חרסינה חדשים, דומים מאוד לאלו שהיו בחלל המקורי שצבען הלבן בוהר ומאיר את החלל.

הנגרות גם היא נאמנה לאותה עת באוריינטציה מודרנית ותחתית המקלחון היא יציקת טרצו, חומר שהיה פופולרי מאוד באותה תקופה וזוכה כיום לחיים חדשים.