יומני היקר

תערוכה מרתקת הזו, המוצגת בחולון, עוסקת ביומנים אישיים, חלקי זיכרונות ובפרשנותם של מעצבים ואמנים ליומן כחפץ או כרעיון. אז איך הכל נראה?

מאת: מערכת "עיצוב" | אוצר: דר' גיא מורג צפלביץ' 

"יומן אישי משמש לרישום אירועים, רגשות ומחשבות של בעל היומן. הכתיבה ביומן מתבצעת באופן שוטף. הכתיבה ביומן נחשבת פרטית, והצצה ליומן של אדם אחר נחשבת מעשה לא מקובל. אולם לעיתים יומנו של אדם משמש כעדות על חייו ואישיותו" (מתוך ויקיפדיה).

"יומני היקר", היא תערוכה חדשה, הנערכת בגלריית "המשכן בית מאירוב" במסגרת העונה הישראלית לעיצוב בחולון. התערוכה המרתקת הזו עוסקת ביומנים אישיים, חלקי זיכרונות ובפרשנותם של מעצבים ואמנים ליומן כחפץ או כרעיון.

במרכז התערוכה נמצא כאמור היומן האישי, אותו פריט המשמש עדות לחייו, אישיותו, כישוריו היצירתיים, מחשבותיו הכמוסות, זיכרונותיו, רעיונותיו ורשמיו של אדם. הוא משמש גם לתיעוד חיי היום-יום, אם לעתיד או לעבר. יש המנהלים יומן יומי מסודר ויש הכותבים אותו על חלקי דפים ובמכתבים, יש המציירים אותו ויש המעצבים אותו.

התערוכה מציגה יומנים של אנשי חברה ותרבות מהארץ ומהעולם, וכן יומנים שהם פרשנותם של מעצבים ואמנים ליומן כחפץ או כרעיון.

חלק שני הוא "יומנים אישיים". כאן תמצאו, בין השאר, דף מיומנה של נעמי שמר, יומניה של ורדה רזיאל זק'ונט, יומנים מזמן השואה של יוסף ורבקה באו ורבים אחרים. מדובר ביומנים שנוצרו על ידי אמנים מהארץ והעולם כחלק מפרויקט פושטית, פרויקט אמנותי מתמשך של אוצר התערוכה גיא מורג צפלביץ' ובו מאות אמנים ומעצבים מהארץ והעולם קיבלו מחברת "של פעם" ויצרו בה יצירת אמנות. חלקם כתבו או ציירו יומן. יומנים אלו מוצגים כאשר הם פתוחים בדף נבחר, תוכנם כולו צולם וניתן יהיה לדפדף בהם במסך מגע שיוצב לידם.

בין היומנים/עבודות בתערוכה:  "מאיה אטון - 2018", מבחר ציורי עפרון שיצרה אטון בשנה האחרונה, לציון 200 שנים לצאתו לאור של הספר "פרנקנשטיין" מאת מרי שלי. היומן מכיל 80 רישומי עפרון עדינים ומדויקים המתפקדים הן כיומן שבועי ואישי והן כספר אמן. אטון חילקה את היומן ל-12 חודשים ול-57 שבועות.

בתערוכה ימתינו לקהל המבקרים חמישה חלקים שונים. החלק הראשון הוא "יומנים ויזואליים של אמנים" - סדרות ציורים וצילומים המהווים יומן אישי, שנוצרו מראשיתן למטרה זו. כאן תמצאו מעצבים ואמנים המתייחסים ליומן כרעיון וכן עיצובי כריכות ליומנים על ידי מעצבים ואמנים מתחומים שונים.

עבודה נוספת היא "מזל טוב, יומני הראשון - שנות הששים" של אריה מוסקוביץ' (מ. אריה).
בשנות הששים אייר מוסקוביץ', מבכירי המאיירים הישראלים, אלבום בו יכולים הורים לעקוב התפתחות ילדם, מרגע לידתו ועד בר המצווה שלו. הספר הפך למתנת לידה מקובלת וליווה את שנותיהן הראשונות של רבבות משפחות. בתערוכה יוצגו דפים ובהם איורים מקוריים ומרהיבים של מוסקוביץ' מתוך אלבום זה. כדאי לדעת כי במהלך הקריירה הענפה שלו, אייר מוסקוביץ' יותר מ-1,000 ספרים ובהם: קופיקו, הספורטאים הצעירים, הבלשים הצעירים, צ'יפופו, תוכידס, דנידין הרואה ואינו נראה, חסמב"ה ועוד.

עבודה מרתקת נוספת, של רבקה ויוסף באו, היא "העולם ואני" ו"בשם אלוהים!". יוסף ורבקה באו הכירו בתוך מחנה הריכוז פלאשוב, וסיפור אהבתם הונצח בסרט "רשימת שינדלר" בסצנה המתארת את מעברו של יוסף (מחופש לאישה) למחנה הנשים, שם התחתנו בסתר.  שני היומנים נכתבו בסתר וכוללים שירים וציורים. ספר השירים של באו נכתב בפולנית על ניירות בדלי סיגריות שהושלכו על ידי הגרמנים. את הניירות הוא הדביק והפך לספרון שבו שירים וציורים, שאינם מתייחסים לחיים במחנה אלא לחיים הנורמליים מחוצה לו. היומנים של רבקה נכתבו בסתר במשך 20 שנה ומתייחסים לקורותיה בשואה ובישראל.

קרן שפילשר מציגה את הסדרה "מלכת הכיתה"-  סדרת יומנים אישיים שצויירו בשנת 2005 ועוסקת באוטוביוגרפיה הפרטית שלה. שפילשר, שבבית הספר הייתה הילדה הג'ינג'ית, הדחויה, זו שלא הוזמנה למסיבות, הושפעה רבות ממקרים אלו. עשרים שנה מאוחר יותר הפכו היומנים לתערוכת הדגל שלה, בה ניסתה להתעמת ולבחון את העבר וההווה שלה.

העבודה "קיץ 2015" של קרן תגר מבוססת על ספרי סקיצות שצויר בהם בכל יום במשך מספר חודשים בשנת 2015. הסקיצות הן הגרסה המצוירת של היומן הכתוב, וככאלה הן נמצאות על התפר שבין העולם לעולם הדמיון, בין האוטוביוגרפי לבדיוני ובין הסודי לזה שרוצה להתגלות. עם פירוק הדפים הכרוכים ותלייתם על הקיר, מתבטלת המשמעות שנוצרת כמו בעל כורחה מעצם הדפדוף בספר. כקבוצה גדולה של רישומי דיו בודדים, הם מבטאים חיפוש כפייתי אחר דרך תיאור והבנה של מציאות נפשית.

רוסלו שמריה, מציג יומן שעיצב בטכניקה מעורבת. לדבריו, היומן הוא ניסיון להתפתחות תמידית באופן שיתקיים בעתיד כזיכרון למסע שלו וכחלק מהטבע וכיצירה כתובה של העולם.

קואן ון מכלן הוא אמן יוצא דופן בשדה האמנות הבינלאומית ועוסק בעיקר בהכלאה של זני תרנגולות שונים. על ידי יצירת תתי-זנים וגיוון הזן הוא לומד ומלמד על השוני והדמיון שבין בני האדם. במחברת מתאר ון מכלן את שגרת יומו, את הניסויים אותם ערך בתקופת העבודה עליה ועוד. בין שאר החומרים שאיתם עבד על היומן, ניתן לציין קליפות ותכולת ביצים, קולאז'ים ועוד.

קריסטין אומרסדוטיר מאיסלנד מציגה את "כמעט יומן, כמעט משהו אחר. אולי יומן של משוגע". קריבטין היא משוררת, עיתונאית, סופרת ואמנית. ביומן שלה, המצויר בעפרונות צבעוניים ורגילים, היא פורסת את חייה בכפר קטן המרוחק מכל עיר גדולה. היא מציירת בעיקר את עצמה בסצנות שונות וכותבת עליה ועל כפרה.

אולריקה פיש מגרמניה עם "יומן זאוברברג - ברלין-אוגוסט 2013". זמן קצר לאחר שקיבלה אולריקה פיש את המחברת במסגרת פרויקט "פושטית", מצאה את עצמה בבית חולים בגלל פציעה. כך התחיל "יומן זאוברברג". הימים בבית החולים היו מעוררי השראה יותר מכפי שחשבה. מסביב לבית החולים היה גן יפה, מקום טוב לחגוג את החיים עם חבריה ומעניין מספיק כדי ללמוד את המגוון של החברה על ידי מפגש עם חולים אחרים והאזנה לסיפוריהם. היומן מילא את עצמו בתוך כמה ימים.