המין השלישי

מעוניינים בהשראה מקורית? קבלו את "המין השלישי – אבולוציה", תערוכת חוצות של אמן הפופ ארט בזוקה ג'ו, הנערכת במסגרת עונת העיצוב הישראלית חולון

מאת: מערכת "עיצוב"

בשדרות דב הוז בחולון נערכת בימים אלו "המין השלישי – אבולוציה", תערוכת חוצות של אמן הפופ ארט בזוקה ג'ו, בן ה-53, שפרץ כמטאור בשמי האמנות הישראלית לפני מספר שנים ויצר שפה אמנותית חדשה: "פופ ארט קומי - גנגסטר ארט", כפי שהוא מכנה אותה. 

בעבודותיו מציג בזוקה מגוון דמויות סוריאליסטיות המשלבות קטבים קיצוניים – בני אצולה וזונות רחוב, פורטרטים עצמיים, חיות, סמלים, אותיות ומוטיבים שונים. 

בזוקה ג’ו הפך בתוך זמן קצר לסיפור הצלחה. סיפורו האישי של האמן האוטודידקט הוא סיפור מעורר השראה של אדם שאסף עצמו מתחתית החברה וכנגד כל הסיכויים, הצליח להמציא את עצמו מחדש.

בציוריו מציג בזוקה מגוון דמויות שהרכיב ביד קלילה ובוטחת. הוא משלב בסוראליסטיות קטבים קיצוניים, בני אצולה וזונות רחוב, פורטרטים עצמיים, חיות, סמלים, אותיות ומוטיבים שונים. מארג חיים שלם נפרש על גבי הבד ויוצר עולם חדש, רב-גוני, מסקרן וצבעוני, בפרשנות אישית חצופה למקורותיו ולתרבות העדכנית. 

הוא החל משרבט במהלך היום את שחלם בלילה, תחילה על נייר, על גבי עצמים שמצא ברחוב ועל גופים ממוחזרים, משם עבר לאמנות רחוב ואז החל למשוך תשומת לב ממביני עניין, ומתוך הרחוב נסללה דרכו לגלריות, לתערוכות ולתודעה הציבורית. 

המעבר לציור על בד היה חלק אינטגרלי מהתפתחותו האמנותית של בזוקה, תוך כדי ליטוש איכות עבודתו במהירות מרשימה. יצירותיו הכו גלים בקרב שוחרי האמנות המכנים אותו “הסוד השמור ביותר של עולם האמנות” כרמיזה על עתידו המבטיח. 

נראה כי כל אדם סוחב עמו את מטענו, סיפור חייו. רגעי אושר וכאב שזורים למארג קיומנו. יש כאלה שסיפורם, מדהים ככל שיהיה, יישמר רק להם ויש יחידי סגולה המצליחים להעביר לעולם את סיפורם. בזוקה ג’ו בחר בחיים, וכמו פרידה קאלו אהובתו, ענד את זר הבננות והפרחים ובמשיחת מכחול מעביר את משנתו הססגונית לעיני צופיו. 

כמו הרצל חוזה המדינה, המלווה את ציוריו מתחילת הדרך באינטרפרטציה המיוחדת שלו, חוזה בזוקה כי יש מקום להתפתחות של המין האנושי, "המין השלישי – אבולוציה".

על פי תפיסת עולמו ואמונתו, האדם באם נולד כגבר או כאישה רשאי לבחור את מינו, בלי לאבד את זהותו המקורית. זהו מעין שילוב בין המינים, לאו דווקא טרנסג'נדרים, אלא מין חדש, משודרג, "המין השלישי", שתי וערב של זכר ונקבה לפי ראות עיני היוצר, בעל איברים זכריים ונקביים גם יחד, המסוגל להתרבות מעצמו ללא התערבות חיצונית. 

אמונה זאת באה לידי ביטוי בציוריו של בזוקה בתערוכה, בהם יוצר האמן דמויות סוראליסטיות, גברים עם איברי מין נשיים, נשים מזוקנות וגבריות בערב רב של דמיון וצבע. 

מעבר ליצירות המפתיעות התמקד בזוקה בדמות מפתח המופיעה שוב ושוב בעבודותיו על פניה השונים: פרידה קאלו. בזוקה מאמין כי דמותה תואמת את חזונו לגבי הזן החדש, מין אישה – גבר, דבר הנשקף על פי ראות עיניו בבוטות ובנועזות של ציוריה וחייה. מעבר לחזון, מזדהה האמן עם קאלו שעברה חיים מרובי סבל ובחרה לחגוג את החיים בציוריה הצבעוניים, פרחים ובננות על ראשה כמתריסה, ניצחתי, למרות ואף על פי...

חייו של בזוקה מספרים אף הם סיפור מורכב וקשה, עת הושלך בנעוריו מביתו אל חיי הרחוב. במהרה הדרדר לחיי הפשע והתוודע אל עולם הסמים. בגיל צעיר הפך לנרקומן, ובילה את מיטב שנותיו בבתי כלא כשתקופות ארוכות משהותו תחת סוגר היו בצינוק. לפני כ-15 שנה, החליט בזוקה ג’ו לקחת את עתידו בידיו ולעשות שינוי דרסטי. הוא העביר עצמו תהליך גמילה מורכב ומייסר ובעקבות גמילתו החלה האמנות לקרום עור וגידים בחייו, תחילה בחלומות. בזוקה, שמעולם לא צייר אפילו קו, חלם שהוא מצייר.