חוויית באוהאוס 
רב-חושית

התערוכה החדשה לכל המשפחה "באוהאוס: שוברים את הכלים, וכן משחקים" מזמינה אתכם לעודד את היצירתיות ברוח בית-הספר ההיסטורי של הבאוהאוס

אוצרים: ד"ר אלי ברודרמן, נגה אליאש זלמנוביץ | צילום: אלי פוזנר

למה השמיים כחולים? למה השמש עגולה? למה הבית מרובע ולא עגול? מהו צבע? 
מה ההבדל בין בטון לנוצה? מה יוצר צורה? לא פעם אנו שואלים שאלות על תופעות מסקרנות, חוקרים אותן ומגלים עולם. התערוכה החדשה לכל המשפחה "באוהאוס: שוברים את הכלים, וכן משחקים" מזמינה אתכם לעודד את היצירתיות ברוח בית-הספר ההיסטורי של הבאוהאוס ובאמצעות סדנאות יצירה, משחק, סרטוני אנימציה ועוד - לשאול שאלות שאולי מזמן לא שאלתם. 


התערוכה המיוחדת, לכל המשפחה, נערכת לרגל חגיגות 100 שנה לבאוהאוס נפתחה בתחילת יולי במוזיאון ישראל, ירושלים. היא מציעה למבקרים, הורים וילדים בכל הגילים, היכרות עם הגישה פורצת הדרך של אמני הבאוהאוס בתחילת המאה העשרים, ששילבו בין אמנות, אומנויות וטכנולוגיה במטרה לבנות עתיד טוב יותר. 
יוהנס איטן, מהמורים החשובים בבאוהאוס, הגדיר את העשייה בבית-הספר כך: "משחק. חגיגה. עבודה". בבית-הספר התוסס של הבאוהאוס נוצרה קהילה קטנה של אמנים שראו במשחק ובהתנסות חופשית במגוון חומרים ושיטות עבודה כלי לימוד מרכזיים. יוצרים אלו עסקו רבות בשאלות בסיסיות הנוגעות לצבעים ולחומר, כמו צבע השמיים וצורת השמש, ועסקו ביצירה מתוך משחק ותאטרון. לאחר שחוו הרס וחורבן במלחמת העולם הראשונה, ביקשו המורים והסטודנטים בבית הספר לבנות יחד עולם חדש, דרך החיבור לתעשייה ולטכנולוגיה ושילוב אמנות עם לימוד מלאכות, כגון אריגה ויצירה במתכת ובעץ. 

כבר בכניסה לתערוכה יוזמנו המבקרים ל"יום פתוח" שבו יוכלו באמצעות סדנאות עבודה אינטראקטיביות לחוות וללמוד את עקרונות היצירה של הבאוהאוס המבוססים על משחק, רב-תחומיות והפשטה. 


עוד ייהנו המבקרים ממרחב חווייתי של משחק והתנסות בתיאטרון. דגם ענק של בניין בית הספר האיקוני של הבאוהאוס שהוקם בדסאו גרמניה, ומהווה את אחד משיאי המודרניזם, יזמין את הילדים לחוות אותו משלל  כיוונים, להביט ולהציץ לתוכו ולקבל טעימה מחיי הסטודנטים של הבאוהאוס. כל זאת באמצעות סרטי אנימציה, שנוצרו במיוחד לתערוכה על ידי מעצבים ואמנים ישראלים, במטרה לחוות באופן חושי וגופני את התקופה ואת מתודות הבאוהאוס. 


ערכי "משחק" ו"עבודה" היו בבית הספר תנאי הכרחי ליצירה וקיימו דיאלוג מתמיד זה עם זה. ערכת השח-מט של יוזף הרטוויג משנת 1924 היא דוגמה לתפיסה העיצובית החדשנית של אנשי הבאוהאוס. הערכה המפורסמת תואמת את העיקרון המודרניסטי ולפיו הצורה נובעת מהתפקוד (Form Follows Function), דהיינו כל דמות מעוצבת על פי הכללים המנחים את תנועתה על לוח המשחק. כך, קובייה פשוטה מייצגת חייל פשוט, אלכסונים מייצגים את הרץ, וכדור המרמז לאפשרות של תזוזה בכל כיוון - מלכה. על פי תפיסה זו, הנגר-אומן ניסו אדוט יציג כלי שח-מט מוגדלים שיצר במיוחד לתערוכה, תוך שימור העקרונות העיצוביים של הבאוהאוס ובהשראת ערכת השח-מט של יוזף הרטוויג.  

כחלק מהתפיסה של למידה מתוך חוויה חושית, יתנסו הילדים והוריהם גם בעיצוב מחדש של רהיטים איקוניים של הבאוהאוס, באמצעות תוכנת מחשב שנוצרה במיוחד לתערוכה. בתום תכנון הפריטים יוכלו להדפיס את יצירתם בהדפסת תלת ממד. היצירות תיאספנה ותוצגנה בתערוכה במקום מיוחד שהוקצה לכך. 


ד"ר אלי ברודרמן ונגה אליאש-זלמנוביץ אוצרי התערוכה מסבירים: "בית הספר של הבאוהאוס היה קיים רק 14 שנים ולמדו בו בסך הכל 1,500 תלמידים, אך אלו הותירו את חותמם ואת השפעתם המכרעת עד היום. אופן הלימוד של עיצוב, אדריכלות ואומנויות ברוב בתי הספר והאקדמיות בעולם הוא תוצר ישיר של הגישות שהמציאו ופיתחו מורי הבאוהאוס החלוציים. אין טבעי מכך שמתודות של למידה משמעותית וחושית תוך כדי משחק יעמדו במרכזה של תערוכה באגף הנוער של מוזיאון ישראל, המזמינה ילדים והורים להתנסות ולעסוק באמנות, לשאול שאלות המגרות את הסקרנות ולעודד את היצירתיות".