הדמויות קמות לתחייה 
"לפעמים ניתן אף 'לשמוע' את המוזיקה בהתבוננות בציורים שלי, ולא פעם בתערוכות אני רואה קהל שנכנס לאווירה, ומתחיל לרקוד", מספרת האמנית דינה זילברברג 
מאת: מערכת "עיצוב" 

דינה זילברברג אוהבת לצייר אנשים. "הנושאים האהובים עלי הם נשים - בבתי קפה, בנשפים, במחול", היא מספרת. 

זילברברג, תושבת רעננה, היא ציירת, מדריכה לאמנות, מעצבת תפאורה וכותבת בנושא אמנות. בנוסף, היא משמשת נשיאת האקדמיה ART E CULTURA  בסלרנו שבאיטליה וזוכת  פרס האקדמיה לשנת 2010. היא פעילה במוסדות החשובים ביותר בישראל, ומציגה בתערוכות יחיד ובקבוצות בארץ  ובחו"ל. ציוריה מופיעים בספרים, ירחונים ועיתונים שונים. 

דוגמה מרתקת היא "יצירה מן המיצר", ספר לימוד אמנות בתקופת השואה, בהוצאת מכללת בית וגן ירושלים, בשיתוף מוזיאון יד ושם. בספר זה נבחר ציור של דינה "הריקוד החסידי", להיות המוביל לחיי עולם.

דינה זילברברג נולדה בבני ברק להורים מסורתיים. כישרונה הנדיר לציור וזיקתה לעולם הצבעים נתגלו כבר מגיל צעיר. לפני לימודיה האקדמאים היתה תלמידתם של אמנים ישראליים בעלי שם כשמעון אבני, דוד משולם ונחום גמדי. בנוסף, היא התגוררה תקופה מסוימת בפריז, שם ספגה את "האווירה הרומנטית חלומית", כדבריה, אשר השפעתה ניכרת רבות בציוריה המתארים דמויות פנטסטיות מן המאה ה-19. דמויות אלו נדמות כמרחפות במקומות הנראים כאילו נלקחו מהאגדות.

ניכר כי דינה אוהבת לצייר אנשים, ויש לה חיבה מיוחדת למחול. "תנועות הגוף, הצבעוניות  החזקה על רקע תוסס, תחושת הריחוף כאשר המחול מתחיל והמוזיקה הסוחפת את הרוקדים - וגם את המתבוננים", היא אומרת.

"בציורי השמן והאקריליק, שבהם הצבעוניות חזקה, חשובה לי התחושה שנוצרת ולא דווקא הסימנים הברורים של דמויות הרוקדים או המקום. לפעמים ניתן אף 'לשמוע' את המוזיקה בהתבוננות בציורים ולא פעם בתערוכות אני רואה קהל שגם נכנס לאווירה, ומתחיל לרקוד".

בציורים אלו, מריחות הצבע רחבות והדמויות כמעט תמיד ללא פנים וללא זהות מוגדרת – מה שיוצר אשליה כי זהו מצב של רגע קיים המביא את המתבונן להיות שותף לחוויה זו. זוהי תפיסה שהיא בחלקה לירית ובחלקה מלאת עוצמה. "אני מציירת בטכניקות שונות, הרישום שלי וצבעי המים הם עדינים ורגישים, לעומת ציורי השמן ואקריליק".

"כל חיי אני מציירת, ותמיד עולה בי הרצון ליצור עולם יפה ושמח", היא מוסיפה. "היצירה האמנותית  עבורי אינה רק דרך עבודה אלא דרך חיים, אני מרבה לרשום סקיצות קצרות בכל מקום שאליו אני מגיעה, כדי לתפוס את הרגע. ציוריי לרוב מאכלסים דמויות מהעבר שאותו לא הכרתי מימיי. כולם פרי הדמיון, אולם תמיד שופעים צבעוניות וזרימה. בהרבה מציוריי ניתן לראות נשפי מחול, המוארים באור רומנטי, סצנות מעולם יפה של שקט ושמחה. זוהי תרומתי ביצירות האמנות אשר אני מביאה לעולם".