קצת על הקילט הקֶלטִי שבריטניה כה אוהבת (ואיך זה קשור למצעי הפלנל החדשים שכובשים את ישראל)

הפלנל

וכל מה

שסביבו

אולי יפתיע אתכם לגלות שהחולצה המשובצת הכה מוכרת, זו האהודה על מהנדסים, קאובויים וחוטבי עצים קנדים כאחד, לא בהכרח עשויה מבד פלנל. מה שמקנה לחולצה המשובצת את שמה הוא הזיהוי שנוצר עם השנים בין בד הפלנל, לבין סגנון של טקסטיל בעל דוגמאות משובצות שנפוץ מאוד בבד מסוג זה.
על מנת לעשות סדר במונחים: פְלָנֵל
( Flannel הוא סוג של בד הארוג מחוטי צמר או כותנה עבים) בצפיפות נמוכה; טארטן - במלעיל (Tartan) הוא בד עם דוגמאות של משבצות המשתלבות זו בזו; ופְּלֶייד
(Plaid) הוא בד טארטן גדול המשמש גלימה או שאל.  
מעבר לחולצות פלנל, דוגמאות הטארטן מוכרות גם בהקשרים רבים אחרים, מכיוון שמאז שעלו מחדש בסערה רומנטית אל הבמה המרכזית של עולם העיצוב, דוגמאות מהפנטות אלה אף פעם לא לגמרי יצאו מהאופנה.
דוגמאות הטארטן הגאומטריות מקורן בבדים של השבטים הגאלים (gaelic clans) מסקוטלנד, המיוצרים לפי שיטות ובדוגמאות קֶלטִיות. הגאלים הם אחד הענפים של התרבות הקֶלטִית המסתורית, שפעם מילאה את יבשת אירופה, עד שנדחקה לשוליה על ידי הקדמה. האזורים ההרריים הנידחים שבהם חיים השבטים הגאלים הם כה קרים, גשומים ומוכי רוחות, עד שהקלגסים הרומאים לא צעדו ברבים משביליהם מעולם, וכך נותרו כמעוז אחרון של תרבות שכמעט ונעלמה. אנשים קשוחים במיוחד יישבו את ההרים האלה, לבושם הוא הקילט (kilt), והוא עשוי מבדי צמר עבים המסייעים בהתמודדות עם הקור המקפיא.
בעבר היו אנשי ההרים לובשים את הבדים כמעין גלימות באורך מלא הנקראות קילט
גדול׳ (large kilt), שאת חלקן העליון הניפו מעל הכתף. הקילט המוכר לנו היום, זה שמתחיל במותניים ומסתיים בברכיים - נקרא קילט קטן, או קילט הליכה (walking kilt), והוא נכנס לשימוש רק לאחרונה באופן יחסי. הבדים מהם נתפרו הקילטים ופריטי לבוש נוספים נארגו במלאכת מחשבת של שילוב בין חוטים בצבעים שונים שנשזרו לכדי דוגמאות גיאומטריות צבעוניות מורכבות ומדויקות. מלאכה מסורתית זו הועברה לקלאנז הגאלים מתרבות האם הקֶלטִית.
מעצם טבעו, טקסטיל לרוב לא שורד את הדורות, מלבד בהינתן תנאים של קור או יובש קיצוני, כך שלא נותר הרבה זכר לבדים הקלטים העתיקים. אך במקומות בהם כן נמצאו - אם זה במערות מלח באוסטריה או בקבר של מלכה ויקינגית באדמה הסקנדינבית הקפואה (המלכה לקחה עמה לעולם הבא אונייה שלמה, מלאה בכל טוב), נתגלו בדי טארטן משובצים.

ארכיאולוגית הטקסטיל אֵלִיזַבֶּט בארְבר חקרה קברים עתיקים במדבר המרכז אסיאתי, בהם נשתמרו מספר פריטי טארטן בני 3,000 שנים, וכך נחשפו דוגמאות משובצות רב-גוניות ומורכבות, לעיתים דומות עד מאוד לדוגמאות הגאליות המוכרות כיום.

תמונה מתוך האתר: Depositphotos 
מצעי פלנל של חברת סוהם 329 שקל לסט צילום: הגר דופלט 
Depositphotos_72360963_xl-2015.jpg

ויש קאמבק 
עם הכחדתה של התרבות הקלטית, בדי הטארטן הצליחו לשרוד דרך בגדיהם המחוספסים של קומץ אנשי הרים, כמו עדות חיה למורשתה של תרבות עלומה זו שכבר חלפה מין העולם. מורשת שכמעט ונשכחה, עד ללידתה מחדש לפני כמאתיים שנים, כתנועת נגד עממית.
תחילתה של תחיית הטארטן הגדולה היתה דווקא איסור לבישתו בצו מלכותי, אשר ניתן ב-1746 בתגובה למרדנות המתמשכת של ההָיילֶנדֶרס הסקוטים, שחברו שוב ושוב לצד המפסיד במשחקי הכס של החיים האמיתיים. האיסור הזה, יחד עם עוד איסורים דומים, יצרו תנועת נגד תרבותית, וכאשר לבסוף הוסר ב- 1782, הטארטן כבר לא היה לבושם של כפריים בהרים, אלא חלק חשוב מהזהות הסקוטית המתפתחת.
על מנת לתרום לגיבוש הזהות הלאומית, החל גם התיעוד הקפדני של הדוגמאות השונות, ושיוכן לקלאנז השונים. עד אז דוגמאות היו משויכות לאזורים בהם נארגו, ונבעו בין היתר מהצבעים הטבעיים שהיו זמינים בהם. אך בתקופה זו המעצבים המקומיים יצרו דוגמאות טארטן ססגוניות במיוחד, עם צבעים סינטטים עזים, על מנת לשייכם באופן מלאכותי לקלאנז השונים, במעין היסטוריה מומצאת אך מוסכמת על הכלל. העיצובים העל-זמניים שנוצרו בעת ההיא כוללים דוגמאות כה איקוניות שבימינו ייראו מוכרות מיידית.
כפי שקורה להרבה תנועות נגד, מקץ מספר שנים היא חובקה בחום על ידי הממסד, ושיאה של קדחת הטארטן הגיע ב- 1822, עת המלך ג׳ורג׳ החמישי הגיע לביקור באדינבורו שבסקוטלנד, והמליץ למוזמנים לאירוע הרישמי, ללבוש את הטרטנים ה׳מקוריים׳ של הקלאנז שלהם. רבים מהנוכחים כלל לא היו מהקלאנז ההרריים, לכן לא היו להם טרטנים מכל סוג שהוא, אך לקראת הביקור המלכותי דאגו לעצב, לרשום, ולייצר טרטנים ׳מקוריים׳ עבור בתיהם.

תמונה מתוך האתר: Depositphotos 

בעקבות האימוץ הנלהב של הטארטן, עם השנים הבדים הפכו מזוהים עם בית המלוכה והשילטון הבריטי, מה שתורם לאווירה האריסטוקרטית שאופפת אותם. שגעת הטארטן לא נותרה בגבולות האיים הבריטים, ובמהרה יוצאה חזרה למקום בו נולדה - אירופה, הרבה בזכות פועלם של אנשי תרבות. ביניהם המשורר הסקוטי ג׳יימס מקפירסן, שפרסם תרגום לאנגלית של שירי המשורר הגאלי הקדמון אוסיין (Ossian), אותם שמע, כך סיפר, בהרי סקוטלנד, ואשר הועברו בעל פה בגאלית מדור לדור. כתביו של מקפירסון תורגמו לשפות רבות וזכו לתהודה גדולה ברחבי אירופה. נפוליאון היה מעריץ ידוע, כך גם וולטייר. חלק מכתביו אף תורגמו לגרמנית על ידי גטה ושולבו בסיפרו ׳ייסורי ורתר הצעיר'. הרומנים ההיסטוריים של הסופר הסקוטי וולטר סקוט נקראו אף הם בשקיקה ברחבי אירופה, וכך קרה שכפועל יוצא מהתנועה הרומנטית באמנות, תרבות ההָיילֶנדס הסקוטית זכתה להכרתם של האינטלקטואלים האירופאים, ואיתה זכו לעדנה מחודשת גם בדי הטארטן. סיפורו של בד הטארטן הוא סיפור של זהות, וככזה הוא מתאים מאוד לקולקציות מעצבים מודרניות.


דוגמאות הטארטן המוכרות ביותר הן:
Royal Stewart: הטארטן הרשמי של מלכת אנגליה הנוכחית, אליזבט השניה, שכפי שקרה גם בתחיית הטארטן המקורית, נוכס על ידי תנועת נגד תרבותית - במקרה הזה תנועת הפָּאנְק של סוף שנות ה-70. כמו מוזיקת הפָּאנְק, גם בדי הטארטן יוצאו לאמריקה עם תרבות הנגד. כך הגיעו למותניהם של אגדות רוק רבות, החל מבוב דילן ועד אקסל רוז.
Black Watch: טארטן זה עוצב במיוחד עבור, והיה הלבוש הבלעדי של, כוח צבאי שפעל תחת אותו שם. כוח זה הורכב מהָיילֶנדֶרס בני קלאנז שונים, אשר גויסו על ידי הצבא הבריטי על מנת לסייר בהרים הקפואים והפיראיים שבצפון הרחוק. מסתבר שזהו גם הטארטן המועדף על הדור הצעיר בבית המלוכה הבריטי. הנסיכה מגן לבשה מעיל עם דוגמא זו בביקורה בסקוטלנד ב-2018, בעיצוב בית האופנה הלונדוני הותיק Burberry. לגמרי במקרה, שנה לאחר מכן ביקרה גם הנסיכה קייט בסקוטלנד, ולבשה את אחד המעילים האהובים עליה, מעיל עם דוגמא זו בעיצוב סטודיו אלכסנדר מק׳ווין, אותו סטודיו שעיצב עבורה את שמלת כלולותיה. בזכות האינטרנט, היום כבר לא צריך להיות מלכת אנגליה וגם לא צ׳יף של קלאן בשביל שיהיה עיצוב טארטן רשום על שמך במאגר הרשמי של הממלכה המאוחדת.


אם כל סיפורי הטארטן האלה מעוררים בכם רצון עז לבקר בסקוטלנד, אבל אין לכם כרגע אפשרות לאתר טיסה, נמליץ לכם למזוג כוסית מקאלן, להתכרבל במיטה עשויה מצעי פלנל בסגנון פְּלֶייד של סוהם, ולשים בקינדל או באוזניות ספר של וולטר סקוט. 

מצעי פלנל של חברת סוהם 329 שקל לסט צילום: הגר דופלט 

חדש בישראל : פלנל פרימיום

אחרי שכבשו את ישראל, חברת המצעים והמזרנים "סוהם" משיקה את קולקציית חורף 2021 העשויה מבדי פלנל פרימיום: רכים, מלטפים ונעימים כפי שמעולם לא חוו הישראלים. 
כיום מייצרים את מצעי הפלנל בעיקר מכותנה, או משילוב של כותנה וסיבי פוליאסטר. התוצאה היא בדים מאיכות ירודה, לא רכים כפי שהם יכולים להיות, ומאבדים את שארית החן שיש להם אחרי כביסות בודדות.
המצעים של חברת "סוהם", הנתפרים במתפרות בישראל, עשויים מבדי פלנל ארוגים מחוטים עבים ובאריגה אוורירית, לא צפופה, במטרה ליצור כיסי אוויר רכים בתוך הבד עצמו, המקנים תוספת בידוד תרמי. בדי פלנל פרימיום, כמו אלה הפורטוגליים, עוברים תהליכי אשפרה ייחודיים שבהם שני צידי הבד מוברשים על מנת לשחרר עוד יותר את סיבי הכותנה הרכים, וכך להגדיל את נפח האוויר הלכוד בתוך אריגת הבד.
בגלל העונה הקצרה, היצע הפלנל בישראל לוקה בחסר באופן מסורתי. אבל למרות שהחורף קצר, הוא יכול להיות קר, ומצעי פלנל רכים יכולים לענג אתכם כל השנה, לא רק בחורף. לכן הבאנו עבורכם את בדי הפלנל הנעימים ביותר שיש, בדי פרימיום אמיתיים - במלאי מוגבל.
כל המוצרים של סוהם מגיעים עם התחייבות לשביעות רצונכם - לכן אימצה החברה מדיניות החזרות שמאפשרת לצרכנים להיות בטוחים לגמרי ברכישתם. הלקוחות נהנים מתקופת ניסיון של 100 ימים בכל רכישה, ואם אינם מרוצים מהמוצר מכל סיבה שהיא, ייאספו שליחי חברה את המוצר ללא כל תשלום, והתשלום המלא תמורת רכישתם יוחזר, או שהמוצר יוחלף במוצר אחר. 
החל מ-329 שקלים לסט שלם (ציפה, סדין ושתי ציפיות), להשיג באתר סוהם: 
www.soham.co.il

מצעי פלנל של חברת סוהם 329 שקל לסט צילום: הגר דופלט